< איוב 12 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
Respondens autem Iob, dixit:
אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ 2
Ergo vos estis soli homines, et vobiscum morietur sapientia?
גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ 3
Et mihi est cor sicut et vobis, nec inferior vestri sum: quis enim hæc, quæ nostis, ignorat?
שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ 4
Qui deridetur ab amico suo sicut ego, invocabit Deum, et exaudiet eum: deridetur enim iusti simplicitas.
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ 5
Lampas contempta apud cogitationes divitum, parata ad tempus statutum.
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ 6
Abundant tabernacula prædonum, et audacter provocant Deum, cum ipse dederit omnia in manus eorum.
ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ 7
Nimirum interroga iumenta, et docebunt te: et volatilia cæli, et indicabunt tibi.
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ 8
Loquere terræ, et respondebit tibi: et narrabunt pisces maris.
מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ 9
Quis ignorat quod omnia hæc manus Domini fecerit?
אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ 10
In cuius manu anima omnis viventis, et spiritus universæ carnis hominis.
הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ 11
Nonne auris verba diiudicat, et fauces comedentis, saporem?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ 12
In antiquis est sapientia, et in multo tempore prudentia.
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ 13
Apud ipsum est sapientia et fortitudo, ipse habet consilium et intelligentiam.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ 14
Si destruxerit, nemo est qui ædificet: si incluserit hominem, nullus est qui aperiat.
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ 15
Si continuerit aquas, omnia siccabuntur: et si emiserit eas, subvertent terram.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ 16
Apud ipsum est fortitudo et sapientia: ipse novit et decipientem, et eum qui decipitur.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ 17
Adducit consiliarios in stultum finem, et iudices in stuporem.
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ 18
Balteum regum dissolvit, et præcingit fune renes eorum.
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ 19
Ducit sacerdotes inglorios, et optimates supplantat:
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ 20
Commutans labium veracium, et doctrinam senum auferens.
שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ 21
Effundit despectionem super principes, eos, qui oppressi fuerant, relevans.
מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ 22
Qui revelat profunda de tenebris, et producit in lucem umbram mortis.
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ 23
Qui multiplicat gentes et perdit eas, et subversas in integrum restituit.
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ 24
Qui immutat cor principum populi terræ, et decipit eos ut frustra incedant per invium:
ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ 25
Palpabunt quasi in tenebris, et non in luce, et errare eos faciet quasi ebrios.

< איוב 12 >