איוב 12
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Giobbe allora rispose:
| אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ | 2 |
E' vero, sì, che voi siete la voce del popolo e la sapienza morirà con voi!
| גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ | 3 |
Anch'io però ho senno come voi, e non sono da meno di voi; chi non sa cose simili?
| שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ | 4 |
Ludibrio del suo amico è diventato chi grida a Dio perché gli risponda; ludibrio il giusto, l'integro!
| לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ | 5 |
«Per la sventura, disprezzo», pensa la gente prosperosa, «spinte, a colui che ha il piede tremante».
| ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ | 6 |
Le tende dei ladri sono tranquille, c'è sicurezza per chi provoca Dio, per chi vuol ridurre Dio in suo potere.
| ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ | 7 |
Ma interroga pure le bestie, perché ti ammaestrino, gli uccelli del cielo, perché ti informino,
| או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ | 8 |
o i rettili della terra, perché ti istruiscano o i pesci del mare perché te lo faccian sapere.
| מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ | 9 |
Chi non sa, fra tutti questi esseri, che la mano del Signore ha fatto questo?
| אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ | 10 |
Egli ha in mano l'anima di ogni vivente e il soffio d'ogni carne umana.
| הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ | 11 |
L'orecchio non distingue forse le parole e il palato non assapora i cibi?
| בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ | 12 |
Nei canuti sta la saggezza e nella vita lunga la prudenza.
| עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ | 13 |
In lui risiede la sapienza e la forza, a lui appartiene il consiglio e la prudenza!
| הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ | 14 |
Ecco, se egli demolisce, non si può ricostruire, se imprigiona uno, non si può liberare.
| הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ | 15 |
Se trattiene le acque, tutto si secca, se le lascia andare, devastano la terra.
| עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ | 16 |
Da lui viene potenza e sagacia, a lui appartiene l'ingannato e l'ingannatore.
| מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ | 17 |
Rende stolti i consiglieri della terra, priva i giudici di senno;
| מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ | 18 |
scioglie la cintura dei re e cinge i loro fianchi d'una corda.
| מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ | 19 |
Fa andare scalzi i sacerdoti e rovescia i potenti.
| מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ | 20 |
Toglie la favella ai più veraci e priva del senno i vegliardi.
| שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ | 21 |
Sui nobili spande il disprezzo e allenta la cintura ai forti.
| מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ | 22 |
Strappa dalle tenebre i segreti e porta alla luce le cose oscure.
| משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ | 23 |
Fa grandi i popoli e li lascia perire, estende le nazioni e le abbandona.
| מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ | 24 |
Toglie il senno ai capi del paese e li fa vagare per solitudini senza strade,
| ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ | 25 |
vanno a tastoni per le tenebre, senza luce, e barcollano come ubriachi.
