איוב 12
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Ο δε Ιώβ απεκρίθη και είπε·
| אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ | 2 |
Σεις είσθε αληθώς οι άνθρωποι, και με σας θέλει τελευτήσει η σοφία.
| גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ | 3 |
Και εγώ έχω σύνεσιν ως και υμείς· δεν είμαι κατώτερος υμών· και τις δεν γνωρίζει τοιαύτα πράγματα;
| שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ | 4 |
Έγεινα χλεύη εις τον πλησίον μου, όστις επικαλούμαι τον Θεόν, και μοι αποκρίνεται. Ο δίκαιος και άμεμπτος περιγελάται.
| לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ | 5 |
Ο κινδυνεύων να ολισθήση με τους πόδας είναι εις τον στοχασμόν του ευτυχούντος ως λύχνος καταπεφρονημένος.
| ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ | 6 |
Αι σκηναί των ληστών ευτυχούσι, και οι παροργίζοντες τον Θεόν είναι εν ασφαλεία, εις τας χείρας των οποίων ο Θεός φέρει αφθονίαν.
| ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ | 7 |
Αλλ' ερώτησον τώρα τα ζώα, και θέλουσι σε διδάξει· και τα πετεινά του ουρανού, και θέλουσι σοι απαγγείλει·
| או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ | 8 |
ή λάλησον προς την γην, και θέλει σε διδάξει· και οι ιχθύες της θαλάσσης θέλουσι σοι διηγηθή.
| מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ | 9 |
Τις εκ πάντων τούτων δεν γνωρίζει, ότι η χειρ του Κυρίου έκαμε ταύτα;
| אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ | 10 |
Εν τη χειρί του οποίου είναι ψυχή πάντων των ζώντων και η πνοή πάσης ανθρωπίνης σαρκός.
| הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ | 11 |
Το ωτίον δεν διακρίνει τους λόγους; και ο ουρανίσκος λαμβάνει γεύσιν του φαγητού αυτού;
| בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ | 12 |
Η σοφία είναι μετά των γερόντων, και η σύνεσις εν τη μακρότητι των ημερών.
| עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ | 13 |
Εν αυτώ είναι η σοφία και η δύναμις· αυτός έχει βουλήν και σύνεσιν.
| הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ | 14 |
Ιδού, καταστρέφει, και δεν ανοικοδομείται· κλείει κατά του ανθρώπου, και ουδείς ο ανοίγων.
| הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ | 15 |
Ιδού, κρατεί τα ύδατα, και ξηραίνονται· πάλιν εξαποστέλλει αυτά, και καταστρέφουσι την γην.
| עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ | 16 |
Μετ' αυτού είναι η δύναμις και η σοφία· αυτού είναι ο απατώμενος και ο απατών.
| מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ | 17 |
Παραδίδει λάφυρον τους βουλευτάς και μωραίνει τους κριτάς.
| מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ | 18 |
Λύει την ζώνην των βασιλέων και περιζώνει την οσφύν αυτών με σχοινίον.
| מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ | 19 |
Παραδίδει λάφυρον τους άρχοντας και καταστρέφει τους ισχυρούς.
| מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ | 20 |
Αφαιρεί τον λόγον των δεινών ρητόρων, και σηκόνει την σύνεσιν από των πρεσβυτέρων.
| שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ | 21 |
Εκχέει καταφρόνησιν επί τους άρχοντας, και λύει την ζώνην των ισχυρών.
| מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ | 22 |
Αποκαλύπτει εκ του σκότους βαθέα πράγματα, και εξάγει εις φως την σκιάν του θανάτου.
| משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ | 23 |
Μεγαλύνει τα έθνη και αφανίζει αυτά· πλατύνει τα έθνη και συστέλλει αυτά.
| מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ | 24 |
Αφαιρεί την καρδίαν από των αρχηγών των λαών της γης, και κάμνει αυτούς να περιπλανώνται εν ερήμω αβάτω·
| ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ | 25 |
ψηλαφώσιν εν σκότει χωρίς φωτός, και κάμνει αυτούς να παραφέρωνται ως ο μεθύων.
