< איוב 12 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
Saa tog Job til Orde og svarede:
אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ 2
Ja, sandelig, I er de rette, med eder dør Visdommen ud!
גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ 3
Ogsaa jeg har som I Forstand, staar ikke tilbage for eder, hvo kender vel ikke sligt?
שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ 4
Til Latter for Venner er den, der raabte til Gud og fik Svar, den retfærdige er til Latter.
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ 5
I Ulykke falder de fromme, den sorgløse spotter Faren, hans Fod staar fast, mens Fristen varer.
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ 6
I Fred er Voldsmænds Telte, og trygge er de, der vækker Guds Vrede, den, der fører Gud i sin Haand.
ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ 7
Spørg dog Kvæget, det skal lære dig, Himlens Fugle, de skal oplyse dig,
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ 8
se til Jorden, den skal lære dig lad Havets Fisk fortælle dig det!
מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ 9
Hvem blandt dem alle ved vel ikke, at HERRENS Haand har skabt det;
אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ 10
han holder alt levendes Sjæl i sin Haand, alt Menneskekødets Aand!
הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ 11
Prøver ej Øret Ord, og smager ej Ganen Maden?
בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ 12
Er Alderdom eet med Visdom, Dagenes Række med Indsigt?
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ 13
Hos ham er der Visdom og Vælde, hos ham er der Raad og Indsigt.
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ 14
Hvad han river ned, det bygges ej op, den, han lukker inde, kommer ej ud;
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ 15
han dæmmer for Vandet, og Tørke kommer, han slipper det løs, og det omvælter Jorden.
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ 16
Hos ham er der Kraft og Fasthed; den, der farer og fører vild, er hans Værk.
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ 17
Raadsherrer fører han nøgne bort, og Dommere gør han til Taaber;
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ 18
han løser, hvad Konger bandt, og binder dem Reb om Lænd;
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ 19
Præster fører han nøgne bort og styrter ældgamle Slægter;
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ 20
han røver de dygtige Mælet og tager de gamles Sans;
שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ 21
han udøser Haan over Fyrster og løser de stærkes Bælte;
מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ 22
han drager det skjulte frem af Mørket og bringer Mulmet for Lyset,
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ 23
gør Folkene store og lægger dem øde, udvider Folkeslags Grænser og fører dem atter bort;
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ 24
han tager Jordens Høvdingers Vid og lader dem rave i vejløst Øde;
ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ 25
de famler i Mørke uden Lys og raver omkring som drukne.

< איוב 12 >