איוב 12

1 ויען איוב ויאמר׃

Men Job svarede og sagde:

2 אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃

Sandelig, I ere Folket, og med eder dør Visdommen ud!

3 גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃

Jeg har ogsaa Forstand ligesom I, jeg falder ikke igennem for eder; og hvo ved ikke saadanne Ting?

4 שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃

Jeg er til Latter for min Ven, jeg, som raabte til Gud og fik Svar; den retfærdige, den oprigtige er til Latter.

5 לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃

En foragtet Lampe i den trygges Tanke er den, som er nær ved at snuble med Foden.

6 ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃

Ødelæggernes Telte have Ro, og de, som rase imod Gud, ere meget trygge, ja den, som sætter sin Haand som Gud.

7 ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃

Og sandelig, spørg dog Dyrene ad, og de skulle lære dig det; og Himmelens Fugle, og de skulle forkynde dig det.

8 או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃

Eller tal til Jorden, og den skal lære dig det, og Fiskene i Havet skulle fortælle dig det.

9 מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃

Hvo ved ikke om alle disse Ting, at Herrens Haand har gjort dette?

10 אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃

han, i hvis Haand hver levende Sjæl er, og Aanden i hvert Menneskes Kød!

11 הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃

Mon ikke Øret prøver Talen, og Ganen smager Maden?

12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃

Hos de graahærdede er Visdom, og Dagenes Længde giver Forstand.

13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃

Hos ham er Visdom og Vælde, ham hører Raad og Forstand til.

14 הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃

Se, han nedbryder, og det skal ikke bygges, han lukker til for en Mand, og der skal ikke lukkes op.

15 הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃

Se, han holder Vandene tilbage, og de borttørres, og han udlader dem, og de omvælte Landet.

16 עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃

Hos ham er Styrke og Kraft; ham hører den til, som farer vild, og den, som fører vild.

17 מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃

Han lader Raadgiverne gaa afklædte bort og gør Dommerne til Daarer.

18 מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃

Han løser Kongernes Herredømme og lægger Baand om deres Lænder.

19 מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃

Han lader Præsterne gaa afklædte bort og omkaster de stærke.

20 מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃

Han berøver de sikre Talere Mælet, tager Forstanden fra de gamle.

21 שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃

Han udøser Vanære over Fyrsterne og løser de stærkes Bælte.

22 מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃

Han aabenbarer de dybe Ting af Mørket og udfører Dødens Skygge til Lyset.

23 משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃

Han formerer Folkene og lader dem gaa til Grunde; han udbreder Folkene og bortfører dem.

24 מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃

Han borttager Forstand fra Folkets Øverster i Landet og lader dem fare vild i det øde, hvor ingen Vej er.

25 ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃

De famle i Mørke, hvor intet Lys er, og han bringer dem til at fare vild som den drukne.