איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
