איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Or Sophar le Minéen, prenant la parole, dit:
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
Celui qui parle tant, à son tour écoutera: l'homme verbeux semble-t-il juste? Le fils de la femme qui vit peu est béni.
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
Ne te répands pas en longs discours, puisque nul ne plaide contre toi.
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
Surtout, garde-toi de dire: Je suis pur dans mes œuvres; je suis irréprochable devant Dieu.
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
Car par quel moyen le Seigneur pourrait-il te répondre et ouvrir les lèvres en même temps que toi?
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
Ensuite il te donnera la force du sage deux fois plus que ne l'ont ceux qui te ressemblent; tu reconnaîtras alors que le Seigneur t'a rétribué justement, selon tes péchés.
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
Découvriras-tu les traces du Seigneur? Es-tu parvenu jusqu'aux dernières limites de ce que le Tout-Puissant a créé?
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
Le ciel est haut, que feras-tu? L'abîme est profond, que feras-tu? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
Les dimensions de la terre, l'étendue des mers ne te sont-elles pas inconnues?
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
S'il plaît au Seigneur de bouleverser toutes ces choses, qui lui dira: Qu'avez-vous fait?
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
Seul il connaît les œuvres des déréglés; s'il voit des choses vaines, il ne tiendra point de n'en rien savoir.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
L'homme nage au hasard s'il n'a d'autres guides que des raisonnements; le mortel né de la femme est isolé comme l'âne sauvage.
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
Si tu as purifié ton cœur, élève tes mains vers Dieu.
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
Si tes mains sont chargées de quelque iniquité, hâte-toi de la rejeter au loin; elle ne doit point passer la nuit dans ta demeure.
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
Alors ton visage brillera comme une onde pure; tu ôteras tes vêtements sordides, et tu n'éprouveras plus de crainte.
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
Tu oublieras tes souffrances; elles auront passé comme une vapeur, et ta raison sera raffermie.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
Ta prière ressemblera à l'étoile qui annonce l'aurore; ta vie se lèvera au Midi.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
Tu seras plein de confiance, parce que l'espérance ne t'aura pas abandonné; de tes soucis, de tes peines naîtra la paix.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
Tu jouiras du repos et n'auras plus d'ennemis; la foule inconstante des hommes te reviendra.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
Cependant le salut délaissera les impies; leur espoir sera leur perte, et leurs yeux fondront en larmes.
