איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Alors Sophar de Naama prit la parole et dit:
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
La multitude des paroles restera-t-elle sans réponse, et le bavard aura-t-il raison?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
Tes vains propos feront-ils taire les gens? Te moqueras-tu, sans que personne te confonde?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
Tu as dit à Dieu: « Ma pensée est la vraie, et je suis irréprochable devant toi. »
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
Oh! Si Dieu voulait parler, s’il ouvrait les lèvres pour te répondre;
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
s’il te révélait les secrets de sa sagesse, les replis cachés de ses desseins, tu verrais alors qu’il oublie une part de tes crimes.
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
Prétends-tu sonder les profondeurs de Dieu, atteindre la perfection du Tout-Puissant?
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
Elle est haute comme les cieux: que feras-tu? Plus profonde que le séjour des morts: que sauras-tu? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
Sa mesure est plus longue que la terre, elle est plus large que la mer.
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
S’il fond sur le coupable, s’il l’arrête, s’il convoque le tribunal, qui s’y opposera?
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
Car il connaît les pervers, il découvre l’iniquité avant qu’elle s’en doute.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
A cette vue, le fou même comprendrait, et le petit de l’onagre deviendrait raisonnable.
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
Pour toi, si tu diriges ton cœur vers Dieu, et que tu étendes vers lui tes bras,
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
si tu éloignes l’iniquité qui est dans tes mains, et que tu ne laisses pas l’injustice habiter sous ta tente,
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
alors tu lèveras ton front sans tache, tu seras inébranlable et tu ne craindras plus.
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
Tu oublieras alors tes souffrances, tu t’en souviendras comme des eaux écoulées;
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
L’avenir se lèvera pour toi plus brillant que le midi, les ténèbres se changeront en aurore.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
Tu seras plein de confiance, et ton attente ne sera pas veine; tu regarderas autour de toi, et tu te coucheras tranquille.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
Tu reposeras, sans que personne t’inquiète, et plusieurs caresseront ton visage.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
Mais les yeux des méchants se consumeront: pour eux, pas de refuge; leur espérance est le souffle d’un mourant.
