איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Then Sophar the Minaean answered and said,
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
He that speaks much, should also hear on the other side: or does the fluent speaker think himself to be righteous? blessed [is] the short lived offspring of woman.
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
Be not a speaker of many words; for is there none to answer thee?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
For say not, I am pure in my works, and blameless before him.
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
But oh that the Lord would speak to thee, and open his lips to thee!
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
Then shall he declare to thee the power of wisdom; for it shall be double of that which is with thee: and then shalt thou know, that a just recompence of thy sins has come to thee from the Lord.
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
Wilt thou find out the traces of the Lord? or hast thou come to the end [of that] which the Almighty has made?
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
Heaven [is] high; and what wilt thou do? and there are deeper things than those in hell; what dost thou know? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
Or longer than the measure of the earth, or the breadth of the sea.
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
And if he should overthrow all things, who will say to him, What hast thou done?
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
For he knows the works of transgressors; and when he sees wickedness, he will not overlook [it].
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
But man vainly buoys himself up with words; and a mortal born of woman [is] like an ass in the desert.
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
For if thou hast made thine heart pure, and liftest up [thine] hands towards him;
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
if there is any iniquity in thy hands, put if far from thee, and let not unrighteousness lodge in thy habitation.
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
For thus shall thy countenance shine again, as pure water; and thou shalt divest thyself of uncleanness, and shalt not fear.
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
And thou shalt forget trouble, as a wave that has passed by; and thou shalt not be scared.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
And thy prayer [shall be] as the morning star, and life shall arise to thee [as] from the noonday.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
And thou shalt be confident, because thou hast hope; and peace shall dawn to thee from out of anxiety and care.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
For thou shalt be at ease, and there shall be no one to fight against thee; and many shall charge, and make supplication to thee.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
But safety shall fail them; for their hope is destruction, and the eyes of the ungodly shall waste away.
