איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Så tog Na'amatiten Zofar til Orde og sagde:
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
"Skal en Ordgyder ej have Svar, skal en Mundheld vel have Ret?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
Skal Mænd vel tie til din Skvalder, skal du spotte og ikke få Skam?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
Du siger: "Min Færd er lydeløs, og jeg er ren i hans Øjne!"
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
Men vilde dog Gud kun tale, oplade sine Læber imod dig,
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
kundgøre dig Visdommens Løndom, thi underfuld er den i Væsen; da vilde du vide, at Gud har glemt dig en Del af din Skyld!
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
Har du loddet Bunden i Gud og nået den Almægtiges Grænse?
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
Højere er den end Himlen hvad kan du? Dybere end Dødsriget - hvad ved du? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
Den overgår Jorden i Vidde, er mere vidtstrakt end Havet.
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
Farer han frem og fængsler, stævner til Doms, hvem hindrer ham?
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
Han kender jo Løgnens Mænd, Uret ser han og agter derpå,
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
så tomhjernet Mand får Vid, og Vildæsel fødes til Menneske.
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
Hvis du får Skik på dit Hjerte og breder dine Hænder imod ham,
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
hvis Uret er fjern fra din Hånd, og Brøde ej bor i dit Telt,
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
ja, da kan du lydefri løfte dit Åsyn og uden at frygte stå fast,
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
ja, da skal du glemme din Kvide, mindes den kun som Vand, der flød bort;
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
dit Liv skal overstråle Middagssolen, Mørket vorde som lyse Morgen.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
Tryg skal du være, fordi du har Håb; du ser dig om og går trygt til Hvile,
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
du ligger uden at skræmmes op. Til din Yndest vil mange bejle.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
Men de gudløses Øjne vansmægter; ude er det med deres Tilflugt, deres Håb er blot at udånde Sjælen!
