איוב 10
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ | 1 |
Tædet animam meam vitæ meæ; dimittam adversum me eloquium meum: loquar in amaritudine animæ meæ.
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ | 2 |
Dicam Deo: Noli me condemnare; indica mihi cur me ita judices.
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ | 3 |
Numquid bonum tibi videtur, si calumnieris me, et opprimas me opus manuum tuarum, et consilium impiorum adjuves?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ | 4 |
Numquid oculi carnei tibi sunt? aut sicut videt homo, et tu videbis?
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ | 5 |
Numquid sicut dies hominis dies tui, et anni tui sicut humana sunt tempora,
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ | 6 |
ut quæras iniquitatem meam, et peccatum meum scruteris,
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ | 7 |
et scias quia nihil impium fecerim, cum sit nemo qui de manu tua possit eruere?
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ | 8 |
Manus tuæ fecerunt me, et plasmaverunt me totum in circuitu: et sic repente præcipitas me?
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ | 9 |
Memento, quæso, quod sicut lutum feceris me, et in pulverem reduces me.
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ | 10 |
Nonne sicut lac mulsisti me, et sicut caseum me coagulasti?
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ | 11 |
Pelle et carnibus vestisti me; ossibus et nervis compegisti me.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ | 12 |
Vitam et misericordiam tribuisti mihi, et visitatio tua custodivit spiritum meum.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ | 13 |
Licet hæc celes in corde tuo, tamen scio quia universorum memineris.
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ | 14 |
Si peccavi, et ad horam pepercisti mihi, cur ab iniquitate mea mundum me esse non pateris?
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ | 15 |
Et si impius fuero, væ mihi est; et si justus, non levabo caput, saturatus afflictione et miseria.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ | 16 |
Et propter superbiam quasi leænam capies me, reversusque mirabiliter me crucias.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ | 17 |
Instauras testes tuos contra me, et multiplicas iram tuam adversum me, et pœnæ militant in me.
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ | 18 |
Quare de vulva eduxisti me? qui utinam consumptus essem, ne oculus me videret.
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ | 19 |
Fuissem quasi non essem, de utero translatus ad tumulum.
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ | 20 |
Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi? dimitte ergo me, ut plangam paululum dolorem meum,
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ | 21 |
antequam vadam, et non revertar, ad terram tenebrosam, et opertam mortis caligine:
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ | 22 |
terram miseriæ et tenebrarum, ubi umbra mortis et nullus ordo, sed sempiternus horror inhabitat.
