איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Mon âme est dégoûtée de ma vie; je laisserai libre cours à ma plainte, je parlerai dans l’amertume de mon âme,

2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

Je dirai à Dieu: Ne me condamne pas; fais-moi savoir pourquoi tu contestes avec moi.

3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Prends-tu plaisir à opprimer, que tu méprises le travail de tes mains, et que tu fasses briller ta lumière sur le conseil des méchants?

4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

As-tu des yeux de chair? Vois-tu comme voit l’homme mortel?

5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

Tes jours sont-ils comme les jours d’un mortel, ou tes années, comme les jours de l’homme,

6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

Que tu recherches mon iniquité et que tu scrutes mon péché;

7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

Puisque tu sais que je ne suis pas un méchant, et que nul ne délivre de ta main?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Tes mains m’ont formé et m’ont façonné tout à l’entour en un tout, et tu m’engloutis!

9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Souviens-toi, je te prie, que tu m’as façonné comme de l’argile, et que tu me feras retourner à la poussière.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Ne m’as-tu pas coulé comme du lait, et fait cailler comme du fromage?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

Tu m’as revêtu de peau et de chair, tu m’as tissé d’os et de nerfs;

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

Tu m’as donné la vie, et tu as usé de bonté envers moi, et tes soins ont gardé mon esprit;

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Et tu cachais ces choses dans ton cœur: je sais que cela était par-devers toi.

14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

Si j’ai péché, tu m’as aussi observé, et tu ne me tiendras pas pour innocent de mon iniquité.

15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

Si j’ai agi méchamment, malheur à moi! Si j’ai marché justement, je ne lèverai pas ma tête, rassasié que je suis de mépris et voyant ma misère.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

Et elle augmente: tu me fais la chasse comme un lion, et en moi tu répètes tes merveilles;

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

Tu renouvelles tes témoins contre moi, et tu multiplies ton indignation contre moi. Une succession [de maux] et un temps de misère sont avec moi.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Et pourquoi m’as-tu fait sortir du sein [de ma mère]? J’aurais expiré, et aucun œil ne m’aurait vu!

19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

J’aurais été comme si je n’avais pas été; de la matrice on m’aurait porté au sépulcre!

20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

Mes jours ne sont-ils pas en petit nombre? Qu’il cesse [donc], qu’il se retire de moi, et je me remonterai un peu,

21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

Avant que je m’en aille, pour ne plus revenir, dans le pays de l’obscurité et de l’ombre de la mort,

22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

Terre sombre comme les ténèbres de l’ombre de la mort, et où il n’y a que confusion, et où la clarté est comme des ténèbres profondes.