איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Mon âme est lasse de la vie; je donnerai libre cours à ma plainte, je parlerai dans l’amertume de mon cœur.

2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

Je dis à Dieu: Ne me condamne point; apprends-moi sur quoi tu me prends à partie.

3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Trouves-tu du plaisir à opprimer, à repousser l’œuvre de tes mains, à faire luire ta faveur sur le conseil des méchants?

4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

As-tu des yeux de chair, ou bien vois-tu comme voient les hommes?

5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

Tes jours sont-ils comme les jours de l’homme, ou bien tes années comme les années d’un mortel,

6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

pour que tu recherches mon iniquité, pour que tu poursuives mon péché,

7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

quand tu sais que je ne suis pas coupable, et que nul ne peut me délivrer de ta main?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Tes mains m’ont formé et façonné, tout entier, et tu voudrais me détruire!

9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Souviens-toi que tu m’as pétri comme l’argile: et tu me ramènerais à la poussière!

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Ne m’as-tu pas coulé comme le lait, et coagulé comme le fromage?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

Tu m’as revêtu de peau et de chair, tu m’as tissé d’os et de nerfs.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

Avec la vie, tu m’as accordé ta faveur, et ta providence a gardé mon âme.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Et pourtant, voilà ce que tu cachais dans ton cœur: Je vois bien ce que tu méditais.

14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

Si je pèche, tu m’observes, tu ne me pardonnes pas mon iniquité.

15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

Suis-je coupable, malheur à moi! Suis-je innocent, je n’ose lever la tête, rassasié de honte, et voyant ma misère.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

Si je me relève, tu me poursuis comme un lion, tu recommences à me tourmenter étrangement,

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

tu m’opposes de nouveaux témoins; tu redoubles de fureur contre moi, des troupes de rechange viennent m’assaillir.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Pourquoi m’as-tu tiré du sein de ma mère? Je serais mort, et aucun œil ne m’aurait vu.

19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

Je serais comme si je n’eusse jamais été, du sein maternel j’aurais été porté au sépulcre.

20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

Mes jours ne sont-ils pas bien courts? Qu’il me laisse! Qu’il se retire et que je respire un instant,

21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

avant que je m’en aille, pour ne plus revenir, dans la région des ténèbres et de l’ombre de la mort,

22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

morne et sombre région, où règnent l’ombre de la mort et le chaos, où la clarté est pareille aux ténèbres.