איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

My soul is weary of my life. I will release my words against myself. I will speak in the bitterness of my soul.

2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

I will say to God: Do not be willing to condemn me. Reveal to me why you judge me this way.

3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Does it seem good to you, if you find fault with me and oppress me, the work of your own hands, and assist the counsel of the impious?

4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

Do you have bodily eyes? Or, just as man sees, will you see?

5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

Are your days just like the days of man, and are your years as the times of humans,

6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

so that you would inquire about my iniquity and examine my sin?

7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

And you know that I have done nothing impious, yet there is no one who can deliver from your hand.

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Your hands have made me and formed me all around, and, in this way, do you suddenly throw me away?

9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Remember, I ask you, that you have fashioned me like clay, and you will reduce me to dust.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Have you not extracted me like milk and curdled me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

You have clothed me with skin and flesh. You have put me together with bones and nerves.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

You have assigned to me life and mercy, and your visitation has preserved my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Though you may conceal this in your heart, yet I know that you remember everything.

14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

If I have sinned, and you have spared me for an hour, why do you not endure me to be clean from my iniquity?

15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

And if I should be impious, woe to me, and if I should be just, I will not lift up my head, being drenched with affliction and misery.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

And because of pride, you will seize me like a lioness, and having returned, you torment me to an extraordinary degree.

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

You renew your testimony against me, and you multiply your wrath against me, and these punishments make war within me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Why did you lead me out of the womb? If only I had been consumed, so that no eye would ever see me!

19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

I should have been as if I had not been: transferred from the womb to the tomb.

20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

Will not my few days be completed soon? Release me, therefore, so that I may lament my sorrows a little,

21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

before I depart and return no more to a land that is dark and covered with the fog of death,

22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

a land of misery and darkness, where the shadow of death, and nothing else but everlasting horror, dwells.