איוב 10

1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Weary in my soul, I will pour my words with groans upon him: I will speak being straitened in the bitterness of my soul.

2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

And I will say to the Lord, Do not teach me to be impious; and wherefore hast thou thus judged me?

3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Is it good before thee if I be unrighteous? for thou hast disowned the work of thy hands, and attended to the counsel of the ungodly.

4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

Or dost thou see as a mortal sees? or wilt thou look as a man sees?

5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

Or is thy life human, or thy years [the years] of a man,

6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

that thou hast enquired into mine iniquity, and searched out my sins?

7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

For thou knowest that I have not committed iniquity: but who is he that can deliver out of thy hands?

8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Thy hands have formed me and made me; afterwards thou didst change [thy mind], and smite me.

9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Remember that thou hast made me [as] clay, and thou dost turn me again to earth.

10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Hast thou not poured me out like milk, and curdled me like cheese?

11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

And thou didst clothe me with skin and flesh, and frame me with bones and sinews.

12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

And thou didst bestow upon me life and mercy, and thy oversight has preserved my spirit.

13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Having these things in thyself, I know that thou canst do all things; for nothing is impossible with thee.

14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

And if I should sin, thou watchest me; and thou hast not cleared me from iniquity.

15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

Or if I should be ungodly, woe is me: and if I should be righteous, I cannot lift myself up, for I am full of dishonour.

16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

For I am hunted like a lion for slaughter; for again thou hast changed and art terribly destroying me;

17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

renewing against me my torture: and thou hast dealt with me in great anger, and thou hast brought trials upon me.

18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Why then didst thou bring me out of the womb? and why did I not die, and no eye see me,

19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

and I become as if I had not been? for why was I not carried from the womb to the grave?

20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

Is not the time of my life short? suffer me to rest a little,

21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

before I go whence I shall not return, to a land of darkness and gloominess;

22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

to a land of perpetual darkness, where there is no light, neither [can any one] see the life of mortals.