ירמיה 7

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

The word that came to Jeremiah from the LORD, saying,

2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה׃

“Stand in the gate of the LORD’s house, and proclaim this word there, and say, ‘Hear the LORD’s word, all you of Judah, who enter in at these gates to worship the LORD.’”

3 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה׃

The LORD of Armies, the God of Israel says, “Amend your ways and your doings, and I will cause you to dwell in this place.

4 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃

Do not trust in lying words, saying, ‘The LORD’s temple, the LORD’s temple, the LORD’s temple, are these.’

5 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃

For if you thoroughly amend your ways and your doings, if you thoroughly execute justice between a man and his neighbor;

6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃

if you do not oppress the foreigner, the fatherless, and the widow, and do not shed innocent blood in this place, and do not walk after other gods to your own hurt,

7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם׃

then I will cause you to dwell in this place, in the land that I gave to your fathers, from of old even forever more.

8 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל׃

Behold, you trust in lying words that cannot profit.

9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃

Will you steal, murder, commit adultery, swear falsely, burn incense to Baal, and walk after other gods that you have not known,

10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה׃

then come and stand before me in this house, which is called by my name, and say, ‘We are delivered,’ that you may do all these abominations?

11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה׃

Has this house, which is called by my name, become a den of robbers in your eyes? Behold, I myself have seen it,” says the LORD.

12 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל׃

“But go now to my place which was in Shiloh, where I caused my name to dwell at the first, and see what I did to it for the wickedness of my people Israel.

13 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃

Now, because you have done all these works,” says the LORD, “and I spoke to you, rising up early and speaking, but you did not hear; and I called you, but you did not answer;

14 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו׃

therefore I will do to the house which is called by my name, in which you trust, and to the place which I gave to you and to your fathers, as I did to Shiloh.

15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים׃

I will cast you out of my sight, as I have cast out all your brothers, even the whole offspring of Ephraim.

16 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך׃

“Therefore do not pray for this people. Do not lift up a cry or prayer for them or make intercession to me; for I will not hear you.

17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם׃

Do not you see what they do in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem?

18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃

The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, to make cakes to the queen of the sky, and to pour out drink offerings to other gods, that they may provoke me to anger.

19 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃

Do they provoke me to anger?” says the LORD. “Do not they provoke themselves, to the confusion of their own faces?”

20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃

Therefore the Lord GOD says: “Behold, my anger and my wrath will be poured out on this place, on man, on animal, on the trees of the field, and on the fruit of the ground; and it will burn and will not be quenched.”

21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר׃

The LORD of Armies, the God of Israel says: “Add your burnt offerings to your sacrifices and eat meat.

22 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח׃

For I did not speak to your fathers or command them in the day that I brought them out of the land of Egypt concerning burnt offerings or sacrifices;

23 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃

but this thing I commanded them, saying, ‘Listen to my voice, and I will be your God, and you shall be my people. Walk in all the way that I command you, that it may be well with you.’

24 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃

But they did not listen or turn their ear, but walked in their own counsels and in the stubbornness of their evil heart, and went backward, and not forward.

25 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח׃

Since the day that your fathers came out of the land of Egypt to this day, I have sent to you all my servants the prophets, daily rising up early and sending them.

26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם׃

Yet they did not listen to me or incline their ear, but made their neck stiff. They did worse than their fathers.

27 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃

“You shall speak all these words to them, but they will not listen to you. You shall also call to them, but they will not answer you.

28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃

You shall tell them, ‘This is the nation that has not listened to the LORD their God’s voice, nor received instruction. Truth has perished, and is cut off from their mouth.’

29 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו׃

Cut off your hair, and throw it away, and take up a lamentation on the bare heights; for the LORD has rejected and forsaken the generation of his wrath.

30 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃

“For the children of Judah have done that which is evil in my sight,” says the LORD. “They have set their abominations in the house which is called by my name, to defile it.

31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי׃

They have built the high places of Topheth, which is in the valley of the son of Hinnom, to burn their sons and their daughters in the fire, which I did not command, nor did it come into my mind.

32 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃

Therefore behold, the days come”, says the LORD, “that it will no more be called ‘Topheth’ or ‘The valley of the son of Hinnom’, but ‘The valley of Slaughter’; for they will bury in Topheth until there is no place to bury.

33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃

The dead bodies of this people will be food for the birds of the sky, and for the animals of the earth. No one will frighten them away.

34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃

Then I will cause to cease from the cities of Judah and from the streets of Jerusalem the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride; for the land will become a waste.”