ירמיה 6
| העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃ | 1 |
Flee for safety, ye sons of Benjamin, out of the midst of Jerusalem. And blow the trumpet in Tekoa, and raise up a signal on Beth-haccherem. For evil looks forth from the north, and a great destruction.
| הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃ | 2 |
The comely and delicate one, the daughter of Zion, I will cut off.
| אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃ | 3 |
Shepherds with their flocks shall come to her. They shall pitch their tents against her round about. They shall feed every one in his place.
| קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃ | 4 |
Prepare ye war against her. Arise, and let us go up at noon. Woe to us! For the day declines; for the shadows of the evening are stretched out.
| קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃ | 5 |
Arise, and let us go up by night, and let us destroy her palaces.
| כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃ | 6 |
For thus has Jehovah of hosts said: Hew ye down trees, and cast up a mound against Jerusalem. This is the city to be visited. She has oppression completely in the midst of her.
| כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃ | 7 |
As a well casts forth its waters, so she casts forth her wickedness. Violence and destruction is heard in her. Continually before me is sickness and wounds.
| הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃ | 8 |
Be thou instructed, O Jerusalem, lest my soul be alienated from thee, lest I make thee a desolation, a land not inhabited.
| כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃ | 9 |
Thus says Jehovah of hosts: They shall thoroughly glean the remnant of Israel as a vine. Turn again thy hand as a grape gatherer into the baskets.
| על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו׃ | 10 |
To whom shall I speak and testify, that they may hear? Behold, their ear is uncircumcised, and they cannot hearken. Behold, the word of Jehovah has become to them a reproach; they have no delight in it.
| ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃ | 11 |
Therefore I am full of the wrath of Jehovah. I am weary with holding in. Pour it out upon the sons in the street, and upon the assembly of young men together. For even the husband with the wife shall be taken, the aged with him who is full of days.
| ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃ | 12 |
And their houses shall be turned to others, their fields and their wives together. For I will stretch out my hand upon the inhabitants of the land, says Jehovah.
| כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃ | 13 |
For from the least of them even to the greatest of them everyone is given to covetousness. And from the prophet even to the priest everyone deals falsely.
| וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ | 14 |
They have also lightly healed the hurt of my people, saying, Peace, peace, when there is no peace.
| הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃ | 15 |
Were they ashamed when they had committed abomination? No, they were not at all ashamed, nor could they blush. Therefore they shall fall among those who fall. At the time that I visit them they shall be cast down, says Jehovah.
| כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃ | 16 |
Thus says Jehovah, Stand ye in the ways and see. And ask for the old paths where is the good way. And walk in it, and ye shall find rest for your souls. But they said, We will not walk.
| והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃ | 17 |
And I set watchmen over you, saying, Hearken to the sound of the trumpet. But they said, We will not hearken.
| לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃ | 18 |
Therefore hear, ye nations, and know, O congregation, what is among them.
| שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃ | 19 |
Hear, O earth: Behold, I will bring evil upon this people, even the fruit of their thoughts, because they have not hearkened to my words. And as for my law, they have rejected it.
| למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃ | 20 |
To what purpose does there come to me frankincense from Sheba, and the sweet cane from a far country? Your burnt offerings are not acceptable, nor your sacrifices pleasing to me.
| לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃ | 21 |
Therefore thus says Jehovah: Behold, I will lay stumbling-blocks before this people, and the fathers and the sons together shall stumble against them. The neighbor and his friend shall perish.
| כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃ | 22 |
Thus says Jehovah, Behold, a people comes from the north country, and a great nation shall be stirred up from the outermost parts of the earth.
| קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃ | 23 |
They lay hold on bow and spear. They are cruel, and have no mercy. Their voice roars like the sea, and they ride upon horses. Each one set in array, as a man to the battle, against thee, O daughter of Zion.
| שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃ | 24 |
We have heard the report of it. Our hands grow feeble. Anguish has taken hold of us, and pangs as of a woman in travail.
| אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃ | 25 |
Go not forth into the field, nor walk by the way, for the sword of the enemy, and terror, are on every side.
| בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃ | 26 |
O daughter of my people, gird thee with sackcloth, and wallow thyself in ashes. Make thee mourning, as for an only son, a most bitter lamentation. For the destroyer shall suddenly come upon us.
| בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃ | 27 |
I have made thee a prover and a fortress among my people, that thou may know and try their way.
| כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃ | 28 |
They are all grievous revolters, going about with slanders. They are brass and iron. They all of them deal corruptly.
| נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃ | 29 |
The bellows blow fiercely, the lead is consumed of the fire. In vain do they go on refining, for the wicked are not plucked away.
| כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃ | 30 |
Waste silver, men shall call them, because Jehovah has rejected them.
