ירמיה 5
| שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃ | 1 |
Circuite vias Ierusalem, et aspicite, et considerate, et quaerite in plateis eius, an inveniatis virum facientem iudicium, et quaerentem fidem: et propitius ero ei.
| ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃ | 2 |
Quod si etiam Vivit Dominus, dixerint: et hoc falso iurabunt.
| יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃ | 3 |
Domine oculi tui respiciunt fidem: percussisti eos, et non doluerunt: attrivisti eos, et renuerunt accipere disciplinam: induraverunt facies suas supra petram, et noluerunt reverti.
| ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃ | 4 |
Ego autem dixi: Forsitan pauperes sunt et stulti, ignorantes viam Domini, iudicium Dei sui.
| אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃ | 5 |
Ibo igitur ad optimates, et loquar eis: ipsi enim cognoverunt viam Domini, iudicium Dei sui. et ecce magis hi simul confregerunt iugum, ruperunt vincula.
| על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃ | 6 |
Idcirco percussit eos leo de silva, lupus ad vesperam vastavit eos, pardus vigilans super civitates eorum: omnis, qui egressus fuerit ex eis, capietur: quia multiplicatae sunt praevaricationes eorum, confortatae sunt aversiones eorum.
| אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃ | 7 |
Super quo propitius tibi esse potero? filii tui dereliquerunt me, et iurant in his, qui non sunt dii: saturavi eos, et moechati sunt, et in domo meretricis luxuriabantur.
| סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃ | 8 |
Equi amatores, et emissarii facti sunt: Unusquisque ad uxorem proximi sui hinniebat.
| העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ | 9 |
Numquid super his non visitabo, dicit Dominus? et in gente tali non ulciscetur anima mea?
| עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃ | 10 |
Ascendite muros eius, et dissipate, consummationem autem nolite facere: auferte propagines eius, quia non sunt Domini.
| כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃ | 11 |
Praevaricatione enim praevaricata est in me domus Israel, et domus Iuda, ait Dominus.
| כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ | 12 |
Negaverunt Dominum, et dixerunt: Non est ipse: neque veniet super nos malum: gladium et famem non videbimus.
| והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ | 13 |
Prophetae fuerunt in ventum locuti, et responsum non fuit in eis: haec ergo evenient illis.
| לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃ | 14 |
Haec dicit Dominus Deus exercituum: Quia locuti estis verbum istud: ecce ego do verba mea in ore tuo in ignem, et populum istum in ligna, et vorabit eos.
| הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃ | 15 |
Ecce ego adducam super vos gentem de longinquo domus Israel, ait Dominus: gentem robustam, gentem antiquam, gentem, cuius ignorabis linguam, nec intelliges quid loquatur.
| אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃ | 16 |
Pharetra eius quasi sepulchrum patens, universi fortes.
| ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃ | 17 |
Et comedet segetes tuas, et panem tuum: devorabit filios tuos, et filias tuas: comedet gregem tuum, et armenta tua: comedet vineam tuam et ficum tuam: et conteret urbes munitas tuas, in quibus tu habes fiduciam, gladio.
| וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃ | 18 |
Verumtamen in diebus illis, ait Dominus, non faciam vos in consummationem.
| והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ | 19 |
Quod si dixeritis: Quare fecit nobis Dominus Deus noster haec omnia? dices ad eos: Sicut dereliquistis me, et servistis deo alieno in terra vestra, sic servietis alienis in terra non vestra.
| הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃ | 20 |
Annunciate hoc domui Iacob, et auditum facite in Iuda, dicentes:
| שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃ | 21 |
Audi popule stulte, qui non habes cor: qui habentes oculos non videtis: et aures, et non auditis.
| האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃ | 22 |
Me ergo non timebitis, ait Dominus: et a facie mea non dolebitis? Qui posui arenam terminum mari, praeceptum sempiternum, quod non praeteribit: et commovebuntur, et non poterunt: et intumescent fluctus eius, et non transibunt illud:
| ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃ | 23 |
populo autem huic factum est cor incredulum et exasperans, recesserunt et abierunt.
| ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃ | 24 |
Et non dixerunt in corde suo: Metuamus Dominum Deum nostrum, qui dat nobis pluviam temporaneam et serotinam in tempore suo: plenitudinem annuae messis custodientem nobis.
| עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃ | 25 |
Iniquitates vestrae declinaverunt haec: et peccata vestra prohibuerunt bonum a vobis:
| כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃ | 26 |
Quia inventi sunt in populo meo impii insidiantes quasi aucupes, laqueos ponentes, et pedicas ad capiendos viros.
| ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃ | 27 |
Sicut decipula plena avibus, sic domus eorum plenae dolo: ideo magnificati sunt et ditati.
| שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃ | 28 |
Incrassati sunt et impinguati: et praeterierunt sermones meos pessime. Causam viduae non iudicaverunt, causam pupilli non direxerunt, et iudicium pauperum non iudicaverunt.
| העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ | 29 |
Numquid super his non visitabo, dicit Dominus? aut super gentem huiuscemodi non ulciscetur anima mea?
| שמה ושערורה נהיתה בארץ׃ | 30 |
Stupor et mirabilia facta sunt in terra:
| הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃ | 31 |
prophetae prophetabant mendacium, et sacerdotes applaudebant manibus suis: et populus meus dilexit talia: quid igitur fiet in novissimo eius?
