ירמיה 5

1 שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃

“Go to and fro in streets of Jerusalem, And see now and know, And seek in her broad places, If you find a man, If there is one doing judgment, Seeking steadfastness—Then I am propitious to her.

2 ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃

And if they say, YHWH lives, Surely they swear to a falsehood.”

3 יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

YHWH, Your eyes, are they not on steadfastness? You have struck them, and they have not grieved, You have consumed them, They have refused to receive instruction, They made their faces harder than a rock, They have refused to turn back.

4 ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃

And I said, “Surely these [are] poor, They have been foolish, For they have not known the way of YHWH, The judgment of their God.

5 אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃

I go to the great, and I speak with them, For they have known the way of YHWH, The judgment of their God.” Surely they have broken the yoke together, They have drawn away the bands.

6 על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃

Therefore a lion out of the forest has struck them, A wolf of the deserts spoils them, A leopard is watching over their cities, Everyone who is going out of them is torn, For their transgressions have been many, Their backslidings have been mighty.

7 אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃

“I am not propitious to you for this, Your sons have forsaken Me, And are satisfied by [those who are] not gods, I satisfy them, and they commit adultery, And at the house of a harlot They gather themselves together.

8 סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃

Fed horses—they have been early risers, They each neigh to the wife of his neighbor.

9 העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃

Do I not lay a charge for these?” A declaration of YHWH, “And on a nation such as this, Does My soul not avenge itself?

10 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃

Go up on her walls, and destroy, And I do not make a completion, Turn her branches aside, For they [are] not YHWH’s,

11 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃

For the house of Israel has dealt treacherously against Me, And the house of Judah,” A declaration of YHWH.

12 כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃

They have lied against YHWH, And they say, “[It is] not He, Nor does evil come in against us, Indeed, we do not see sword and famine.

13 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃

And the prophets become wind, And the word is not in them, Thus it is done to them.”

14 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

Therefore, thus said YHWH, God of Hosts: “Because of your speaking this word, Behold, I am making My words become fire in your mouth, And this people wood, And it has devoured them.

15 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃

Behold, I am bringing against you a nation from afar, O house of Israel,” A declaration of YHWH, “It [is] a strong nation, It [is] an ancient nation, A nation whose tongue you do not know, Nor understand what it speaks.

16 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃

Its quiver [is] as an open tomb, All of them—mighty ones.

17 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

And it has consumed your harvest and your bread, They consume your sons, and your daughters, It consumes your flock, and your herd, It consumes your vine and your fig tree, It makes your fortified cities poor, In which you are trusting—by the sword.

18 וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃

And even in those days,” A declaration of YHWH, “I do not make you a completion.

19 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃

And it has come to pass, when you say, Why has our God YHWH done all these [things] to us? That you have said to them, As you have forsaken Me, And serve the gods of a foreigner in your land, So you serve strangers in a land [that is] not yours.

20 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃

Declare this in the house of Jacob, And sound it in Judah, saying,

21 שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃

Now hear this, O people, foolish and without heart, They have eyes, and they do not see, They have ears, and they do not hear.

22 האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃

Do you not fear Me?” A declaration of YHWH; “Are you not pained from My presence? Who has made sand the border of the sea, A perpetual limit, and it does not pass over it, They shake themselves, and they are not able, Indeed, its billows have sounded, and they do not pass over.

23 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃

And this people has an apostatizing and rebelling heart, They have turned aside, and they go on.

24 ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃

And they have not said in their heart, Now let us fear our God YHWH, who is giving rain, The autumn rain and the spring rain, in its season, He keeps the appointed weeks of harvest for us.

25 עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃

Your iniquities have turned these away, And your sins have kept the good from you.

26 כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃

For the wicked have been found among My people. He watches like one who sets snares, They have set up a trap—they capture men.

27 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃

As a cage full of birds, So their houses are full of deceit, Therefore they have been great, and are rich.

28 שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃

They have been fat, they have shone, Indeed, they have surpassed the acts of the evil, They have not judged judgment, The judgment of the fatherless—and they prosper, And they have not judged the judgment of the needy.

29 העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃

Do I not inspect for these,” A declaration of YHWH, “On a nation such as this, Does My soul not avenge itself?

30 שמה ושערורה נהיתה בארץ׃

An astonishing and horrible thing has been in the land:

31 הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃

The prophets have prophesied falsely, And the priests bear rule by their means, And My people have loved [it] so, And what do they do at its latter end?”