ירמיה 49
| לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃ | 1 |
Of the children of Ammon. Thus saith the LORD: Hath Israel no sons? Hath he no heir? Why then doth Malcam take possession of Gad, and his people dwell in the cities thereof?
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃ | 2 |
Therefore, behold, the days come, saith the LORD, that I will cause an alarm of war to be heard against Rabbah of the children of Ammon; and it shall become a desolate mound, and her daughters shall be burned with fire; then shall Israel dispossess them that did dispossess him, saith the LORD.
| הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃ | 3 |
Wail, O Heshbon, for Ai is undone; cry, ye daughters of Rabbah, gird you with sackcloth; lament, and run to and fro among the folds; for Malcam shall go into captivity, his priests and his princes together.
| מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃ | 4 |
Wherefore gloriest thou in the valleys, thy flowing valley, O backsliding daughter? that didst trust in thy treasures: 'Who shall come unto me?'
| הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃ | 5 |
Behold, I will bring a terror upon thee, saith the Lord GOD of hosts, from all that are round about thee; and ye shall be driven out every man right forth, and there shall be none to gather up him that wandereth.
| ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃ | 6 |
But afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, saith the LORD.
| לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃ | 7 |
Of Edom. Thus saith the LORD of hosts: Is wisdom no more in Teman? Is counsel perished from the prudent? Is their wisdom vanished?
| נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃ | 8 |
Flee ye, turn back, dwell deep, O inhabitants of Dedan; For I do bring the calamity of Esau upon him, the time that I shall punish him.
| אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃ | 9 |
If grape-gatherers came to thee, would they not leave some gleaning grapes? if thieves by night, would they not destroy till they had enough?
| כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃ | 10 |
But I have made Esau bare, I have uncovered his secret places, and he shall not be able to hide himself; his seed is spoiled, and his brethren, and his neighbours, and he is not.
| עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ | 11 |
Leave thy fatherless children, I will rear them, and let thy widows trust in Me.
| כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃ | 12 |
For thus saith the LORD: Behold, they to whom it pertained not to drink of the cup shall assuredly drink; and art thou he that shall altogether go unpunished? thou shalt not go unpunished, but thou shalt surely drink.
| כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃ | 13 |
For I have sworn by Myself, saith the LORD, that Bozrah shall become an astonishment, a reproach, a waste, and a curse; and all the cities thereof shall be perpetual wastes.
| שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃ | 14 |
I have heard a message from the LORD, and an ambassador is sent among the nations: 'Gather yourselves together, and come against her, and rise up to the battle.'
| כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃ | 15 |
For, behold, I make thee small among the nations, and despised among men.
| תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃ | 16 |
Thy terribleness hath deceived thee, even the pride of thy heart, O thou that dwellest in the clefts of the rock, that holdest the height of the hill; though thou shouldest make thy nest as high as the eagle, I will bring thee down from thence, saith the LORD.
| והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃ | 17 |
And Edom shall become an astonishment; every one that passeth by it shall be astonished and shall hiss at all the plagues thereof.
| כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ | 18 |
As in the overthrow of Sodom and Gomorrah and the neighbour cities thereof, saith the LORD, no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein.
| הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ | 19 |
Behold, he shall come up like a lion from the thickets of the Jordan against the strong habitation; for I will suddenly make him run away from it, and whoso is chosen, him will I appoint over it; for who is like Me? and who will appoint Me a time? and who is that shepherd that will stand before Me?
| לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃ | 20 |
Therefore hear ye the counsel of the LORD, that He hath taken against Edom; and His purposes, that He hath purposed against the inhabitants of Teman: Surely the least of the flock shall drag them away, surely their habitation shall be appalled at them.
| מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃ | 21 |
The earth quaketh at the noise of their fall; there is a cry, the noise whereof is heard in the Red Sea.
| הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ | 22 |
Behold, he shall come up and swoop down as the vulture, and spread out his wings against Bozrah; and the heart of the mighty men of Edom at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.
| לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃ | 23 |
Of Damascus. Hamath is ashamed, and Arpad; for they have heard evil tidings, they are melted away; there is trouble in the sea; it cannot be quiet.
| רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃ | 24 |
Damascus is waxed feeble, she turneth herself to flee, and trembling hath seized on her; anguish and pangs have taken hold of her, as of a woman in travail.
| איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי׃ | 25 |
'How is the city of praise left unrepaired, the city of my joy?'
| לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃ | 26 |
Therefore her young men shall fall in her broad places, and all the men of war shall be brought to silence in that day, saith the LORD of hosts.
| והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד׃ | 27 |
And I will kindle a fire in the wall of Damascus, and it shall devour the palaces of Ben-hadad.
| לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם׃ | 28 |
Of Kedar, and of the kingdoms of Hazor, which Nebuchadrezzar king of Babylon smote. Thus saith the LORD: Arise ye, go up against Kedar, and spoil the children of the east.
| אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃ | 29 |
Their tents and their flocks shall they take, they shall carry away for themselves their curtains, and all their vessels, and their camels; and they shall proclaim against them a terror on every side.
| נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה׃ | 30 |
Flee ye, flit far off, dwell deep, O ye inhabitants of Hazor, saith the LORD; for Nebuchadrezzar king of Babylon hath taken counsel against you, and hath conceived a purpose against you.
| קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו׃ | 31 |
Arise, get you up against a nation that is at ease, that dwelleth without care, saith the LORD; that have neither gates nor bars, that dwell alone.
| והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה׃ | 32 |
And their camels shall be a booty, and the multitude of their cattle a spoil; and I will scatter unto all winds them that have the corners polled; and I will bring their calamity from every side of them, saith the LORD.
| והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ | 33 |
And Hazor shall be a dwelling-place of jackals, a desolation for ever; no man shall abide there, neither shall any son of man dwell therein.
| אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר׃ | 34 |
The word of the LORD that came to Jeremiah the prophet concerning Elam in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, saying:
| כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם׃ | 35 |
Thus saith the LORD of hosts: Behold, I will break the bow of Elam, the chief of their might.
| והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם׃ | 36 |
And I will bring against Elam the four winds from the four quarters of heaven, and will scatter them toward all those winds; and there shall be no nation whither the dispersed of Elam shall not come.
| והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ | 37 |
And I will cause Elam to be dismayed before their enemies, and before them that seek their life; and I will bring evil upon them, even My fierce anger, saith the LORD; and I will send the sword after them, till I have consumed them;
| ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה׃ | 38 |
And I will set My throne in Elam, and will destroy from thence king and princes, saith the LORD.
| והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה׃ | 39 |
But it shall come to pass in the end of days, that I will bring back the captivity of Elam, saith the LORD.
