ירמיה 48

1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

Et le septième mois, Ismaël fils de Nathanias, fils d'Eléasa, de la famille royale, vint, avec dix hommes chez Godolias à Masphath, et ils y mangèrent ensemble.

2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

Et Ismaël et ses dix hommes se levèrent, et ils tuèrent Godolias, que le roi de Babylone avait fait gouverneur de la terre,

3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

Et tous les Juifs qui étaient avec lui, et tous les Chaldéens qui se trouvaient là.

4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

Et le lendemain de la mort de Godolias, que nul ne savait encore,

5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃

Quatre-vingts hommes vinrent de Sichem, de Salem et de Samarie, le menton rasé, les vêlements déchirés, se frappant la poitrine, portant dans leurs mains de l'encens et de la manne, pour les offrir dans le temple du Seigneur.

6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

Et Ismaël sortit de la ville à leur rencontre, et ils marchaient et ils pleuraient, et il leur dit: Entrez chez Godolias.

7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

Et lorsqu'ils furent au milieu de la ville il les égorgea et les jeta dans un puits.

8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

Mais il s'en trouva dix qui dirent à Ismaël: Ne nous tue pas; car nous avons dans les champs des trésors, du froment, de l'orge et de l'huile. Et il passa outre, et il ne les tua pas au milieu de leurs frères.

9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

Or le puits où Ismaël jeta ceux qu'il avait tués, c'est le grand puits que fit le roi Asa, par crainte de Baasa, roi d'Israël, et qu'Ismaël remplit de cadavres.

10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

Et Ismaël emmena tout le peuple qui était resté en Masphath, et les filles du roi, que le chef des cuisines avait confiées à Godolias, fils d'Achicam; et il partit pour la terre au delà des fils d'Ammon.

11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

Or Joanan, fils de Garée, et tous les chefs de l'armée qui étaient avec lui, apprirent tout le mal qu'avait fait Ismaël.

12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

Et ils mirent en marche toute leur armée; et ils partirent pour le combattre, et ils l'atteignirent près des grandes eaux de Gabaon.

13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

Et quand tout le peuple qui était avec Ismaël vit Joanan et les chefs de l'armée qu'il commandait,

14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃

Ils retournèrent auprès de Joanan.

15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

Mais Ismaël échappa avec huit hommes, et s'enfuit chez les fils d'Ammon.

16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

Et Joanan et les officiers de l'armée qui étaient avec lui recueillirent tous les restes du peuple, qui s'étaient éloignés d'Ismaël, et les hommes capables de porter les armes, ainsi que les femmes, le butin et les eunuques, et ils les ramenèrent à Gabaon.

17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃

Et ils marchèrent, et ils firent halte à Gaberochamea, près de Bethléhem, pour se rendre en Égypte,

18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

Loin des Chaldéens; car ils en avaient crainte, parce que Ismaël avait tué Godolias, que le roi de Babylone avait fait gouverneur de la terre.

19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃

20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃

23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃

24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃

28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃

29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃

33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃

45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃