< ירמיה 48 >
למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ | 1 |
Of Moab. Yahweh of Armies, the God of Israel, says: “Woe to Nebo! For it is laid waste. Kiriathaim is disappointed. It is taken. Misgab is put to shame and broken down.
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ | 2 |
The praise of Moab is no more. In Heshbon they have devised evil against her: ‘Come! Let’s cut her off from being a nation.’ You also, Madmen, will be brought to silence. The sword will pursue you.
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ | 3 |
The sound of a cry from Horonaim, desolation and great destruction!
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ | 4 |
Moab is destroyed. Her little ones have caused a cry to be heard.
כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ | 5 |
For they will go up by the ascent of Luhith with continual weeping. For at the descent of Horonaim they have heard the distress of the cry of destruction.
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ | 6 |
Flee! Save your lives! Be like the juniper bush in the wilderness.
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ | 7 |
For, because you have trusted in your works and in your treasures, you also will be taken. Chemosh will go out into captivity, his priests and his princes together.
ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ | 8 |
The destroyer will come on every city, and no city will escape; the valley also will perish, and the plain will be destroyed, as Yahweh has spoken.
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ | 9 |
Give wings to Moab, that she may fly and get herself away: and her cities will become a desolation, without anyone to dwell in them.
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ | 10 |
“Cursed is he who does the work of Yahweh negligently; and cursed is he who keeps back his sword from blood.
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ | 11 |
“Moab has been at ease from his youth, and he has settled on his dregs, and has not been emptied from vessel to vessel, neither has he gone into captivity; therefore his taste remains in him, and his scent is not changed.
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ | 12 |
Therefore behold, the days come,” says Yahweh, “that I will send to him those who pour off, and they will pour him off; and they will empty his vessels, and break their containers in pieces.
ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ | 13 |
Moab will be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Bethel, their confidence.
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ | 14 |
“How do you say, ‘We are mighty men, and valiant men for the war’?
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ | 15 |
Moab is laid waste, and they have gone up into his cities, and his chosen young men have gone down to the slaughter,” says the King, whose name is Yahweh of Armies.
קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ | 16 |
“The calamity of Moab is near to come, and his affliction hurries fast.
נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ | 17 |
All you who are around him, bemoan him; and all you who know his name, say, ‘How the strong staff is broken, the beautiful rod!’
רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ | 18 |
“You daughter who dwells in Dibon, come down from your glory, and sit in thirst; for the destroyer of Moab has come up against you. He has destroyed your strongholds.
אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ | 19 |
Inhabitant of Aroer, stand by the way and watch. Ask him who flees, and her who escapes; say, ‘What has been done?’
הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ | 20 |
Moab is disappointed; for it is broken down. Wail and cry! Tell it by the Arnon, that Moab is laid waste.
ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ | 21 |
Judgment has come on the plain country— on Holon, on Jahzah, on Mephaath,
ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ | 22 |
on Dibon, on Nebo, on Beth Diblathaim,
ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ | 23 |
on Kiriathaim, on Beth Gamul, on Beth Meon,
ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ | 24 |
on Kerioth, on Bozrah, and on all the cities of the land of Moab, far or near.
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ | 25 |
The horn of Moab is cut off, and his arm is broken,” says Yahweh.
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ | 26 |
“Make him drunk, for he magnified himself against Yahweh. Moab will wallow in his vomit, and he also will be in derision.
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ | 27 |
For wasn’t Israel a derision to you? Was he found among thieves? For as often as you speak of him, you shake your head.
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ | 28 |
You inhabitants of Moab, leave the cities, and dwell in the rock. Be like the dove that makes her nest over the mouth of the abyss.
שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ | 29 |
“We have heard of the pride of Moab. He is very proud in his loftiness, his pride, his arrogance, and the arrogance of his heart.
אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ | 30 |
I know his wrath,” says Yahweh, “that it is nothing; his boastings have done nothing.
על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ | 31 |
Therefore I will wail for Moab. Yes, I will cry out for all Moab. They will mourn for the men of Kir Heres.
מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ | 32 |
With more than the weeping of Jazer I will weep for you, vine of Sibmah. Your branches passed over the sea. They reached even to the sea of Jazer. The destroyer has fallen on your summer fruits and on your vintage.
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ | 33 |
Gladness and joy is taken away from the fruitful field and from the land of Moab. I have caused wine to cease from the wine presses. No one will tread with shouting. The shouting will be no shouting.
מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ | 34 |
From the cry of Heshbon even to Elealeh, even to Jahaz they have uttered their voice, from Zoar even to Horonaim, to Eglath Shelishiyah; for the waters of Nimrim will also become desolate.
והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ | 35 |
Moreover I will cause to cease in Moab,” says Yahweh, “him who offers in the high place, and him who burns incense to his gods.
על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ | 36 |
Therefore my heart sounds for Moab like flutes, and my heart sounds like flutes for the men of Kir Heres. Therefore the abundance that he has gotten has perished.
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ | 37 |
For every head is bald, and every beard clipped. There are cuttings on all the hands, and sackcloth on the waist.
על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ | 38 |
On all the housetops of Moab, and in its streets, there is lamentation everywhere; for I have broken Moab like a vessel in which no one delights,” says Yahweh.
איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ | 39 |
“How it is broken down! How they wail! How Moab has turned the back with shame! So will Moab become a derision and a terror to all who are around him.”
כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ | 40 |
For Yahweh says: “Behold, he will fly as an eagle, and will spread out his wings against Moab.
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ | 41 |
Kerioth is taken, and the strongholds are seized. The heart of the mighty men of Moab at that day will be as the heart of a woman in her pangs.
ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ | 42 |
Moab will be destroyed from being a people, because he has magnified himself against Yahweh.
פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ | 43 |
Terror, the pit, and the snare are on you, inhabitant of Moab,” says Yahweh.
הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ | 44 |
“He who flees from the terror will fall into the pit; and he who gets up out of the pit will be taken in the snare, for I will bring on him, even on Moab, the year of their visitation,” says Yahweh.
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ | 45 |
“Those who fled stand without strength under the shadow of Heshbon; for a fire has gone out of Heshbon, and a flame from the middle of Sihon, and has devoured the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.
אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ | 46 |
Woe to you, O Moab! The people of Chemosh are undone; for your sons are taken away captive, and your daughters into captivity.
ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ | 47 |
“Yet I will reverse the captivity of Moab in the latter days,” says Yahweh. Thus far is the judgment of Moab.