ירמיה 48
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ | 1 |
Of Moab. Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is laid waste; Kiriathaim is put to shame, it is taken: Misgab is put to shame and broken down.
| אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ | 2 |
The praise of Moab is no more; in Heshbon they have devised evil against her, Come, and let us cut her off from being a nation. Thou also, O Madmen, shalt be brought to silence; the sword shall pursue thee.
| קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ | 3 |
The sound of a cry from Horonaim, spoiling and great destruction!
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ | 4 |
Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.
| כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ | 5 |
For by the ascent of Luhith with continual weeping shall they go up; for in the going down of Horonaim they have heard the distress of the cry of destruction.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ | 6 |
Flee, save your lives, and be like the heath in the wilderness.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ | 7 |
For, because thou hast trusted in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken: and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ | 8 |
And the spoiler shall come upon every city, and no city shall escape; the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; as the LORD hath spoken.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ | 9 |
Give wings unto Moab, that she may fly and get her away: and her cities shall become a desolation, without any to dwell therein.
| ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ | 10 |
Cursed be he that doeth the work of the LORD negligently, and cursed be he that keepeth back his sword from blood.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ | 11 |
Moab hath been at ease from his youth, and he hath settled on his lees, and hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity: therefore his taste remaineth in him, and his scent is not changed.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ | 12 |
Therefore, behold, the days come, saith the LORD, that I will send unto him them that pour off, and they shall pour him off; and they shall empty his vessels, and break their bottles in pieces.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ | 13 |
And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Beth-el their confidence.
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ | 14 |
How say ye, We are mighty men, and valiant men for the war?
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ | 15 |
Moab is laid waste, and they are gone up into her cities; and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is the LORD of hosts.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ | 16 |
The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ | 17 |
All ye that are round about him, bemoan him, and all ye that know his name; say, How is the strong staff broken, the beautiful rod!
| רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ | 18 |
O thou daughter that dwellest in Dibon, come down from thy glory, and sit in thirst; for the spoiler of Moab is come up against thee, he hath destroyed thy strong holds.
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ | 19 |
O inhabitant of Aroer, stand by the way, and espy: ask him that fleeth, and her that escapeth; say, What hath been done?
| הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ | 20 |
Moab is put to shame; for it is broken down: howl and cry; tell ye it in Arnon, that Moab is laid waste.
| ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ | 21 |
And judgment is come upon the plain country; upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath;
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ | 22 |
and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim;
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ | 23 |
and upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon;
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ | 24 |
and upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ | 25 |
The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith the LORD.
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ | 26 |
Make ye him drunken; for he magnified himself against the LORD: and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ | 27 |
For was not Israel a derision unto thee? was he found among thieves? for as often as thou speakest of him, thou waggest the head.
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ | 28 |
O ye inhabitants of Moab, leave the cities, and dwell in the rock; and be like the dove that maketh her nest in the sides of the holes mouth.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ | 29 |
We have heard of the pride of Moab, [that] he is very proud; his loftiness, and his pride, and his arrogancy, and the haughtiness of his heart.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ | 30 |
I know his wrath, saith the LORD, that it is nought; his boastings have wrought nothing.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ | 31 |
Therefore will I howl for Moab; yea, I will cry out for all Moab: for the men of Kir-heres shall they mourn.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ | 32 |
With more than the weeping of Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah: thy branches passed over the sea, they reached even to the sea of Jazer: upon thy summer fruits and upon thy vintage the spoiler is fallen.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ | 33 |
And gladness and joy is taken away, from the fruitful field and from the land of Moab; and I have caused wine to cease from the winepresses: none shall tread with shouting; the shouting shall be no shouting.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ | 34 |
From the cry of Heshbon even unto Elealeh, even unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar even unto Horonaim, to Eglath-shelishiyah: for the waters of Nimrim also shall become desolate.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ | 35 |
Moreover I will cause to cease in Moab, saith the LORD, him that offereth in the high place, and him that burneth incense to his gods.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ | 36 |
Therefore mine heart soundeth for Moab like pipes, and mine heart soundeth like pipes for the men of Kir-heres: therefore the abundance that he hath gotten is perished.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ | 37 |
For every head is bald, and every beard clipped: upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ | 38 |
On all the housetops of Moab and in the streets thereof there is lamentation every where: for I have broken Moab like a vessel wherein is no pleasure, saith the LORD.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ | 39 |
How is it broken down! [how] do they howl! how hath Moab turned the back with shame! so shall Moab become a derision and a dismaying to all that are round about him.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ | 40 |
For thus saith the LORD: Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread out his wings against Moab.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ | 41 |
Kerioth is taken, and the strong holds are surprised, and the heart of the mighty men of Moab at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ | 42 |
And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against the LORD.
| פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ | 43 |
Fear, and the pit, and the snare, are upon thee, O inhabitant of Moab, saith the LORD.
| הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ | 44 |
He that fleeth from the fear shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon her, even upon Moab, the year of their visitation, saith the LORD.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ | 45 |
They that fled stand without strength under the shadow of Heshbon: for a fire is gone forth out of Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and hath devoured the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ | 46 |
Woe unto thee, O Moab! the people of Chemosh is undone: for thy sons are taken away captive, and thy daughters into captivity.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ | 47 |
Yet will I bring again the captivity of Moab in the latter days, saith the LORD. Thus far is the judgment of Moab.
