ירמיה 48
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ | 1 |
Against Moab thus says the LORD of hosts, the God of Israel; Woe unto Nebo! for it is spoiled: Kiriathaim is confounded and taken: Misgab is confounded and dismayed.
| אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ | 2 |
There shall be no more praise of Moab: in Heshbon they have devised evil against it; come, and let us cut it off from being a nation. Also you shall be cut down, O Madmen; the sword shall pursue you.
| קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ | 3 |
A voice of crying shall be from Horonaim, spoiling and great destruction.
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ | 4 |
Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.
| כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ | 5 |
For in the going up of Luhith continual weeping shall go up; for in the going down of Horonaim the enemies have heard a cry of destruction.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ | 6 |
Flee, save your lives, and be like the heath in the wilderness.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ | 7 |
For because you have trusted in your works and in your treasures, you shall also be taken: and Chemosh shall go forth into captivity with his priests and his princes together.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ | 8 |
And the spoiler shall come upon every city, and no city shall escape: the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed, as the LORD has spoken.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ | 9 |
Give wings unto Moab, that it may flee and get away: for the cities thereof shall be desolate, without any to dwell therein.
| ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ | 10 |
Cursed be he that does the work of the LORD deceitfully, and cursed be he that keeps back his sword from blood.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ | 11 |
Moab has been at ease from his youth, and he has settled on his sediments of wine, and has not been emptied from vessel to vessel, neither has he gone into captivity: therefore his taste remained in him, and his scent is not changed.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ | 12 |
Therefore, behold, the days come, says the LORD, that I will send unto him wanderers, that shall cause him to wander, and shall empty his vessels, and break their bottles.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ | 13 |
And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Bethel their confidence.
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ | 14 |
How say all of you, We are mighty and strong men for the war?
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ | 15 |
Moab is spoiled, and gone up out of her cities, and his chosen young men are gone down to the slaughter, says the King, whose name is the LORD of hosts.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ | 16 |
The calamity of Moab is near to come, and his affliction hastes fast.
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ | 17 |
All you that are about him, lament for him; and all you that know his name, say, How is the strong staff broken, and the beautiful rod!
| רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ | 18 |
You daughter that do inhabit Dibon, come down from your glory, and sit in thirst; for the spoiler of Moab shall come upon you, and he shall destroy your strong holds.
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ | 19 |
O inhabitant of Aroer, stand by the way, and monitor; ask him that flees, and her that escapes, and say, What is done?
| הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ | 20 |
Moab is confounded; for it is broken down: wail and cry; tell all of you it in Arnon, that Moab is spoiled,
| ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ | 21 |
And judgment has come upon the plain country; upon Holon, and upon Jahazah, and upon Mephaath,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ | 22 |
And upon Dibon, and upon Nebo, and upon Bethdiblathaim,
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ | 23 |
And upon Kiriathaim, and upon Bethgamul, and upon Bethmeon,
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ | 24 |
And upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ | 25 |
The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, says the LORD.
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ | 26 |
Make all of you him drunken: for he magnified himself against the LORD: Moab also shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ | 27 |
For was not Israel a derision unto you? was he found among thieves? for since you spoke of him, you skipped for joy.
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ | 28 |
O all of you that dwell in Moab, leave the cities, and dwell in the rock, and be like the dove that makes her nest in the sides of the hole's mouth.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ | 29 |
We have heard the pride of Moab, (he is exceeding proud) his loftiness, and his arrogancy, and his pride, and the haughtiness of his heart.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ | 30 |
I know his wrath, says the LORD; but it shall not be so; his lies shall not so effect it.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ | 31 |
Therefore will I wail for Moab, and I will cry out for all Moab; mine heart shall mourn for the men of Kirheres.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ | 32 |
O vine of Sibmah, I will weep for you with the weeping of Jazer: your plants are gone over the sea, they reach even to the sea of Jazer: the spoiler is fallen upon your summer fruits and upon your vintage.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ | 33 |
And joy and gladness is taken from the plentiful field, and from the land of Moab, and I have caused wine to fail from the winepresses: none shall tread with shouting; their shouting shall be no shouting.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ | 34 |
From the cry of Heshbon even unto Elealeh, and even unto Jahaz, have they uttered their voice, from Zoar even unto Horonaim, as an heifer of three years old: for the waters also of Nimrim shall be desolate.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ | 35 |
Moreover I will cause to cease in Moab, says the LORD, him that offers in the high places, and him that burns incense to his gods.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ | 36 |
Therefore mine heart shall sound for Moab like pipes, and mine heart shall sound like pipes for the men of Kirheres: because the riches that he has got are perished.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ | 37 |
For every head shall be bald, and every beard clipped: upon all the hands shall be cuttings, and upon the loins sackcloth.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ | 38 |
There shall be lamentation generally upon all the housetops of Moab, and in the streets thereof: for I have broken Moab like a vessel wherein is no pleasure, says the LORD.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ | 39 |
They shall wail, saying, How is it broken down! how has Moab turned the back with shame! so shall Moab be a derision and a dismaying to all them about him.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ | 40 |
For thus says the LORD; Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread his wings over Moab.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ | 41 |
Kerioth is taken, and the strong holds are surprised, and the mighty men's hearts in Moab at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ | 42 |
And Moab shall be destroyed from being a people, because he has magnified himself against the LORD.
| פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ | 43 |
Fear, and the pit, and the snare, shall be upon you, O inhabitant of Moab, says the LORD.
| הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ | 44 |
He that flees from the fear shall fall into the pit; and he that gets up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon it, even upon Moab, the year of their visitation, says the LORD.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ | 45 |
They that fled stood under the shadow of Heshbon because of the force: but a fire shall come forth out of Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and shall devour the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ | 46 |
Woe be unto you, O Moab! the people of Chemosh perishes: for your sons are taken captives, and your daughters captives.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ | 47 |
Yet will I bring again the captivity of Moab in the latter days, says the LORD. Thus far is the judgment of Moab.
