< ירמיה 48 >

למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 1
Concerning Moab, thus saith ye Lord of hostes, the God of Israel, Woe vnto Nebo: for it is wasted: Kiriathaim is confounded and taken: Misgab is confounded and afraide.
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 2
Moab shall boast no more of Heshbon: for they haue deuised euill against it. Come, and let vs destroy it, that it be no more a nation: also thou shalt be destroyed, O Madmen, and the sworde shall pursue thee.
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 3
A voyce of crying shall be from Horonaim with desolation and great destruction.
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 4
Moab is destroyed: her litle ones haue caused their crie to be heard.
כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 5
For at the going vp of Luhith, the mourner shall goe vp with weeping: for in the going downe of Horonaim, the enemies haue heard a cry of destruction,
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 6
Flee and saue your liues, and be like vnto the heath in the wildernesse.
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 7
For because thou hast trusted in thy workes and in thy treasures, thou shalt also be taken, and Chemosh shall goe forth into captiuitie with his Priestes and his princes together.
ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 8
And the destroyer shall come vpon all cities, and no citie shall escape: the valley also shall perish and the plaine shalbe destroyed as the Lord hath spoken.
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 9
Giue wings vnto Moab, that it may flee and get away: for the cities thereof shalbe desolate, without any to dwell therein.
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 10
Cursed be he that doeth the worke of the Lord negligently, and cursed be he that keepeth backe his sword from blood.
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 11
Moab hath bene at rest from his youth, and he hath setled on his lees, and hath not bene powred from vessell to vessell, neither hath he gone into captiuitie: therefore his taste remained in him and his sent is not changed.
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 12
Therefore beholde, the dayes come, saith the Lord, that I will send vnto him such as shall carie him away, and shall emptie his vessels, and breake their bottels.
ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 13
And Moab shalbe ashamed of Chemosh as the house of Israel was ashamed of Beth-el their confidence.
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 14
Howe thinke you thus, We are mightie and strong men of warre?
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 15
Moab is destroyed, and his cities burnt vp, and his chose yong men are gone downe to slaughter, saith ye King, whose name is ye Lord of hostes.
קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 16
The destruction of Moab is ready to come, and his plague hasteth fast.
נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 17
All ye that are about him, mourne for him, and all ye that knowe his name, say, Howe is the strong staffe broken, and the beautifull rod!
רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 18
Thou daughter that doest inhabite Dibon, come downe from thy glory, and sit in thirst: for the destroyer of Moab shall come vpon thee, and he shall destroy thy strong holdes.
אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 19
Thou that dwellest in Aroer, stand by the way, and beholde: aske him that fleeth and that escapeth, and say, What is done?
הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 20
Moab is cofouded: for it is destroied: howle, and cry, tell ye it in Arnon, that Moab is made waste,
ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 21
And iudgement is come vpon the plaine countrey, vpon Holon and vpon Iahazah, and vpon Mephaath,
ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 22
And vpon Dibon, and vpon Nebo, and vpon the house of Diblathaim,
ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 23
And vpon Kiriathaim, and vpon Beth-gamul, and vpon Beth-meon,
ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 24
And vpon Kerioth, and vpon Bozrah, and vpon all the cities of ye land of Moab farre or neere.
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 25
The horne of Moab is cut off, and his arme is broken, saith the Lord.
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 26
Make ye him drunken: for he magnified himselfe against the Lord: Moab shall wallowe in his vomite, and he also shalbe in derision.
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 27
For diddest not thou deride Israel, as though he had bene found among theeues? for when thou speakest of him, thou art moued.
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 28
O ye that dwell in Moab, leaue the cities, and dwell in the rockes, and be like the doue, that maketh her nest in the sides of the holes mouth.
שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 29
We haue heard the pride of Moab (hee is exceeding proude) his stoutnesse, and his arrogancie, and his pride, and the hautinesse of his heart.
אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 30
I know his wrath, saith ye Lord, but it shall not be so: and his dissimulatios, for they do not right.
על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 31
Therefore will I howle for Moab, and I will crie out for all Moab: mine heart shall mourne for the men of Kir-heres.
מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 32
O vine of Sibmah, I will weepe for thee, as I wept for Iazer: thy plants are gone ouer the sea, they are come to the sea of Iazer: ye destroyer is fallen vpon thy somer fruites, and vpon thy vintage,
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 33
And ioye, and gladnesse is taken from the plentifull fielde, and from the land of Moab: and I haue caused wine to faile from the winepresse: none shall treade with shouting: their shouting shall be no shouting.
מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 34
From the cry of Heshbon vnto Elaleh and vnto Iahaz haue they made their noyse from Zoar vnto Horonaim, ye heiffer of three yere old shall go lowing: for ye waters also of Nimrim shalbe wasted.
והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 35
Moreouer, I will cause to cease in Moab, saith the Lord, him that offered in the high places, and him that burneth incense to his gods.
על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 36
Therefore mine heart shall sounde for Moab like a shaume, and mine heart shall sound like a shaume for the men of Ker-heres, because the riches that he hath gotten, is perished.
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 37
For euery head shalbe balde, and euery beard plucked: vpon all the handes shall be cuttings, and vpon the loynes sackecloth.
על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 38
And mourning shall be vpon all the house toppes of Moab and in all the streetes thereof: for I haue broken Moab like a vessell wherein is no pleasure, sayeth the Lord.
איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 39
They shall howle, saying, How is he destroyed? howe hath Moab turned the backe with shame? so shall Moab be a derision, and a feare to all them about him.
כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 40
For thus saith the Lord, Beholde, he shall flee as an eagle, and shall spread his wings ouer Moab.
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 41
The cities are taken, and the strong holdes are wonne, and ye mightie mens hearts in Moab at that day shalbe as ye heart of a woman in trauaile.
ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 42
And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath set vp himselfe against the Lord.
פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 43
Feare, and pit and snare shall be vpon thee, O inhabitant of Moab, saith the Lord.
הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 44
He that escapeth from the feare, shall fall in the pit, and he that getteth vp out of the pit, shall be taken in the snare: for I will bring vpon it, euen vpon Moab, the yeere of their visitation, sayeth the Lord.
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 45
They that fled, stoode vnder the shadowe of Heshbon, because of the force: for the fire came out of Heshbon, and a flame from Sihon, and deuoured the corner of Moab, and the top of the seditious children.
אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 46
Wo be vnto thee, O Moab: the people of Chemosh perisheth: for thy sonnes are taken captiues, and thy daughters led into captiuitie.
ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ 47
Yet will I bring againe the captiuitie of Moab in the latter dayes, sayeth the Lord. Thus farre of the iudgement of Moab.

< ירמיה 48 >