ירמיה 48
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ | 1 |
Om Moab. Saa siger Hærskarers HERRE, Israels Gud: Ve over Nebo, thi det er lagt øde, blevet til Skamme; indtaget er Kirjatajim, med Skam er Borgen brudt ned.
| אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ | 2 |
Der er ingen Lægedom mer for Moab, intet Fryderaab i Hesjbon; de oplægger onde Raad imod det: »Kom, lad os udrydde det af Folkenes Tal!« Ogsaa du, Madmen, skal omkomme, Sværdet skal forfølge dig.
| קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ | 3 |
Hør Skriget fra Horonajim, frygteligt Brag og Sammenbrud!
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ | 4 |
Moab er brudt sammen; lad Skriget lyde til Zoar.
| כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ | 5 |
Ak, grædende stiger de op ad Luhits Skraaning; ak, paa Vejen til Horonajim hører de Jammerskrig.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ | 6 |
Fly, red eders Liv, og I skal blive som en Enebærbusk i Ørkenen.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ | 7 |
Ja, fordi du stolede paa dine Borge og Skatte, skal ogsaa du fanges. Kemosj skal vandre i Landflygtighed, hans Præster og Fyrster til Hobe.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ | 8 |
Hærværksmænd skal komme over hver By, ingen By skal reddes; Dalen skal ødelægges og Højsletten hærges, som HERREN har sagt.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ | 9 |
Giv Moab Vinger, at det kan flyve bort; dets Byer skal blive en Ørken, saa ingen bor der.
| ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ | 10 |
Forbandet være den, der er lad til at gøre HERRENS Værk, forbandet den, som holder sit Sværd fra Blod.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ | 11 |
Moab var tryg fra sin Ungdom, laa roligt paa sin Bærme; det hældtes ikke fra Fad til Fad og vandrede ikke i Landflygtighed; derfor holdt det sin Smag, og dets Duft tabte sig ikke.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ | 12 |
Se, derfor skal Dage komme, lyder det fra HERREN, da jeg sender Vintappere, som skal tappe det og tømme dets Fade og knuse dets Dunke.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ | 13 |
Da skal Moab faa Skam af Kemosj, som Israels Hus havde Skam af Betel, som de stolede paa.
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ | 14 |
Hvor kan I sige: »Helte er vi og djærve Folk til Krig?«
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ | 15 |
Moab skal hærges med sine Byer og dets ypperste Ynglinge stige ned til at slagtes, lyder det fra Kongen, hvis Navn er Hærskarers HERRE.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ | 16 |
Moabs Undergang er nær, dets Ulykke kommer saare hastigt.
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ | 17 |
Ynk det, alle dets Naboer og alle, som kender dets Navn; sig: Hvor knækkedes dog den stærke Stav, det herlige Spir!
| רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ | 18 |
Stig ned fra Æressædet, sæt dig i Skarnet, du, som bor der, Dibons Datter! Thi han, der hærger Moab, drager op imod dig, nedbryder dine Fæstninger.
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ | 19 |
Staa hen paa Vejen og se dig om, du, som bor i Aroer, spørg Flygtningene og de undslupne Kvinder, sig: »Hvad er der sket?«
| הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ | 20 |
Moab er blevet til Skamme, ja knust. Jamrer og skrig, meld ved Arnon, at Moab er hærget,
| ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ | 21 |
at Dommen er kommet over Højslettelandet, over Holon, Jaza, Mefa'at,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ | 22 |
Dibon, Nebo, Bet-Diblatajim,
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ | 23 |
Kirjatajim, Bet-Gamul, Bet-Meon,
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ | 24 |
Kerijot, Bozra og alle Byer i Moabs Land fjernt og nær.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ | 25 |
Afhugget er Moabs Horn, og dets Arm er brudt, lyder det fra HERREN.
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ | 26 |
Gør det drukkent! Thi det hovmodede sig mod HERREN; og Moab skal falde omkuld i sit eget Spy, ogsaa det skal blive til Latter.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ | 27 |
Var ikke Israel til Latter for dig? Blev det maaske grebet blandt Tyve, siden du bliver saa ivrig, hver Gang du taler derom?
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ | 28 |
Røm fra Byerne og fæst Bo paa Klippen, Moabs Indbyggere, vær som Duen, der bygger Rede hist ved Afgrundens Rand.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ | 29 |
Vi har hørt om Moabs Hovmod, det saare store, dets Stolthed, Overmod og Hovmod, dets opblæste Hjerte.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ | 30 |
Jeg kender, lyder det fra HERREN, dets Frækhed, dets tomme Snak, dets tomme Gerninger.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ | 31 |
Derfor maa jeg jamre over Moab, skrige over hele Moab, over Mændene i Kir-Heres maa jeg sukke.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ | 32 |
Ja'zers Graad græder jeg over dig, Sibmas Vinstok; dine Skud overskred Havet, naaede til Ja'zer; paa din Frugt og din Høst slog Hærværksmanden ned.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ | 33 |
Glæde og Jubel er svundet fra Frugthaven og Moabs Land. Jeg lader Vinen svinde fra Persekarrene, ingen træder Vin.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ | 34 |
Hesjbon og El'ale skriger, det høres til Jahaz; Horonajim og Eglat-Sjelisjija skriger; ak, Nimrims Vande bliver Ødemarker.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ | 35 |
Jeg udrydder af Moab den, der stiger op paa Offerhøjen og tænder Offerild for dets Guder, lyder det fra HERREN.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ | 36 |
Derfor klager mit Hjerte som Fløjter over Moab, og mit Hjerte klager som Fløjter over Kir-Heres's Mænd. Godset, de vandt, gaar derfor til Spilde.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ | 37 |
Thi hvert Hoved er skaldet, hvert Skæg revet af; i alle Hænder er der Rifter, over alle Lænder Sæk.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ | 38 |
Alt er Klage paa alle Moabs Tage og Torve; thi jeg sønderbryder Moab som et usselt Kar, lyder det fra HERREN.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ | 39 |
Hvor er Moab forfærdet! Hvor vender det Ryg med Skam! Ja, Moab er blevet til Latter og Rædsel for alle sine Naboer.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ | 40 |
Thi saa siger HERREN: Se, som en Ørn med udbredte Vinger svæver han over Moab.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ | 41 |
Kerijot er taget og Borgene faldet. Moabs Heltes Hjerte bliver paa hin Dag som en nødstedt Kvindes Hjerte.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ | 42 |
Moab er ødelagt og ikke mer et Folk, fordi det hovmodede sig mod HERREN.
| פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ | 43 |
Gru og Grav og Garn kommer over dig, du, som bor i Moab, lyder det fra HERREN;
| הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ | 44 |
den, der flygter for Gru, falder i Grav, den, der naar op af Grav, fanges i Garn. Thi jeg bringer over Moab deres Hjemsøgelses Aar, lyder det fra HERREN.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ | 45 |
I Ly af Hesjbon staar Flygtninge uden Kraft. Thi Ild farer ud fra Hesjbon, Ildslue fra Sihons Stad; den fortærer Moabs Tinding og de larmende Mænds Isse.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ | 46 |
Ve dig, Moab, det er ude med dig, Kemosj's Folk. Thi dine Sønner slæbes i Fangenskab, dine Døtre ligesaa.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ | 47 |
Men jeg vender Moabs Skæbne i de sidste Dage, lyder det fra HERREN. Saa vidt Moabs Dom.
