ירמיה 47

1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃

La parole de l'Éternel qui fut adressée à Jérémie, le prophète, touchant les Philistins, avant que Pharaon forçât Gaza.

2 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃

Ainsi parle l'Éternel: Voici, des eaux s'avancent du septentrion, et elles deviennent un torrent débordé et inondent le pays et ce qu'il enserre, la ville et ses habitants; et les hommes crient, et tous les habitants du pays se lamentent:

3 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃

au retentissement des pas du sabot de leurs puissants coursiers, du fracas de leurs chars, du roulement de leurs roues, les pères ne tournent point la tête vers leurs fils, tant les mains faiblissent,

4 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃

à cause de la journée qui s'approche pour détruire tous les Philistins, et pour ôter à Tyr et à Sidon tous les auxiliaires qui leur restent: car l'Éternel va détruire les Philistins, débris de l'île de Caphthor.

5 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃

Gaza est rasée, c'en est fait d'Askalon, et du reste de leur plaine. Jusques à quand te feras-tu des incisions?

6 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃

Malheur! Épée de l'Éternel, jusques à quand ne feras-tu point de quartier? Retire-toi dans ton fourreau! sois inactive et tranquille!

7 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

Mais comment te reposerais-tu? l'Éternel te commande. C'est contre Askalon, et contre la côte de la mer qu'il t'a donné mission.