ירמיה 46

1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים׃

The word of the LORD which came to Jeremiah the prophet concerning the nations.

2 למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה׃

Of Egypt: concerning the army of Pharaoh-neco, king of Egypt, which was by the river Euphrates in Carchemish, which Nebuchadrezzar king of Babylon smote in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah.

3 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃

Order ye the buckler and shield, and draw near to battle.

4 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃

Harness the horses, and get up, ye horsemen, and stand forth with your helmets; furbish the spears, put on the coats of mail.

5 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃

Wherefore have I seen it? they are dismayed and are turned backward; and their mighty ones are beaten down, and are fled apace, and look not back: terror is on every side, saith the LORD.

6 אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו׃

Let not the swift flee away, nor the mighty man escape; in the north by the river Euphrates have they stumbled, and fallen.

7 מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃

Who is this that riseth up like the Nile, whose waters toss themselves like the rivers?

8 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה׃

Egypt riseth up like the Nile, and his waters toss themselves like the rivers: and he saith, I will rise up, I will cover the earth; I will destroy the city and the inhabitants thereof.

9 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃

Go up, ye horses; and rage, ye chariots; and let the mighty men go forth: Cush and Put, that handle the shield; and the Ludim, that handle and bend the bow.

10 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃

For that day is [a day] of the Lord, the LORD of hosts, a day of vengeance, that he may avenge him of his adversaries: and the sword shall devour and be satiate, and shall drink its fill of their blood: for the Lord, the LORD of hosts, hath a sacrifice in the north country by the river Euphrates.

11 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃

Go up into Gilead, and take balm, O virgin daughter of Egypt: in vain dost thou use many medicines; there is no healing for thee.

12 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃

The nations have heard of thy shame, and the earth is full of thy cry: for the mighty man hath stumbled against the mighty, they are fallen both of them together.

13 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים׃

The word that the LORD spake to Jeremiah the prophet, how that Nebuchadrezzar king of Babylon should come and smite the land of Egypt.

14 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך׃

Declare ye in Egypt, and publish in Migdol, and publish in Noph and in Tahpanhes: say ye, stand forth, and prepare thee; for the sword hath devoured round about thee.

15 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃

Why are thy strong ones swept away? they stood not, because the LORD did drive them.

16 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃

He made many to stumble, yea, they fell one upon another: and they said, Arise, and let us go again to our own people, and to the land of our nativity, from the oppressing sword.

17 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃

They cried there, Pharaoh king of Egypt is but a noise; he hath let the appointed time pass by.

18 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃

As I live, saith the King, whose name is the LORD of hosts, surely like Tabor among the mountains, and like Carmel by the sea, so shall he come.

19 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃

O thou daughter that dwellest in Egypt, furnish thyself to go into captivity: for Noph shall become a desolation, and shall be burnt up, without inhabitant.

20 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃

Egypt is a very fair heifer; [but] destruction out of the north is come, it is come.

21 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃

Also her hired men in the midst of her are like calves of the stall; for they also are turned back, they are fled away together, they did not stand: for the day of their calamity is come upon them, the time of their visitation.

22 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃

The sound thereof shall go like the serpent; for they shall march with an army, and come against her with axes, as hewers of wood.

23 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃

They shall cut down her forest, saith the LORD, though it cannot be searched; because they are more than the locusts, and are innumerable.

24 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון׃

The daughter of Egypt shall be put to shame; she shall be delivered into the hand of the people of the north.

25 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו׃

The LORD of hosts, the God of Israel, saith: Behold, I will punish Amon of No, and Pharaoh, and Egypt, with her gods, and her kings; even Pharaoh, and them that trust in him:

26 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה׃

and I will deliver them into the hand of those that seek their lives, and into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of his servants: and afterwards it shall be inhabited, as in the days of old, saith the LORD.

27 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃

But fear not thou, O Jacob my servant, neither be dismayed, O Israel: for, low, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity; and Jacob shall return, and shall be quiet and at ease, and none shall make him afraid.

28 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃

Fear not thou, O Jacob my servant, saith the LORD; for I am with thee: for I will make a full end of all the nations whither I have driven thee, but I will not make a full end of thee; but I will correct thee with judgment, and will in no wise leave thee unpunished.