ירמיה 44

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃

Misirda turƣan, yǝni Migdolda, Taⱨpanǝstǝ, Nofta wǝ [Misirning jǝnubiy tǝripi] Patros zeminida turƣan barliⱪ Yǝⱨudiylar toƣruluⱪ bu sɵz Yǝrǝmiyaƣa kelip mundaⱪ deyildi: —

2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃

«Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Mǝn Yerusalem ⱨǝm Yǝⱨudadiki ⱨǝmmǝ xǝⱨǝrlǝr üstigǝ qüxürgǝn barliⱪ balayi’apǝtni kɵrgǝnsilǝr; mana, ularning sadir ⱪilƣan rǝzilliki tüpǝylidin bügünki kündǝ ular harabilik bolup, adǝmzatsiz ⱪaldi; qünki ular nǝ ɵzliri, nǝ silǝr, nǝ ata-bowiliringlar bilmǝydiƣan yat ilaⱨlarƣa qoⱪunuxⱪa, huxbuy yeⱪixⱪa berip, Meni ƣǝzǝplǝndürgǝn.

3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃

4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי׃

Mǝn tang sǝⱨǝrdǝ ornumdin turup ⱪullirim bolƣan pǝyƣǝmbǝrlǝrni silǝrgǝ ǝwǝtip: «Mǝn nǝprǝtlinidiƣan bu yirginxlik ixni ⱪilƣuqi bolmanglar!» — dǝp agaⱨlandurƣanmǝn.

5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃

Lekin ular itaǝt ⱪilmiƣan, ⱨeq ⱪulaⱪ salmiƣan; ular rǝzillikidin, yat ilaⱨlarƣa huxbuy yeⱪixtin ⱪolini zadi üzmigǝn.

6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃

Xuning bilǝn ⱪǝⱨrim ⱨǝm ƣǝzipim [ularƣa] tɵkülgǝn, Yǝⱨudadiki xǝⱨǝrlǝrdǝ ⱨǝm Yerusalemdiki rǝstǝ-koqilarda yeⱪilƣan, kɵygǝn; ular bügünki kündǝ wǝyranǝ wǝ harabilik bolup ⱪaldi.

7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃

Xunga samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Huda Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Silǝr nemixⱪa ɵz-ɵzünglarƣa zor külpǝt kǝltürmǝkqisilǝr, ɵzünglarƣa ⱨeqⱪandaⱪ ⱪaldi ⱪaldurmay ɵzünglardin, yǝni Yǝⱨudaning iqidin ǝr-ayal, bala-bowaⱪlarni üzmǝkqisilǝr!?

8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃

Nemixⱪa ɵz ⱪolliringlarning yasiƣini bilǝn, silǝr olturaⱪlaxⱪan Misir zeminida yat ilaⱨlarƣa huxbuy yeⱪip Meni ƣǝzǝplǝndürisilǝr? Xundaⱪ ⱪilip silǝr ⱨalak bolup yǝr yüzidiki barliⱪ ǝllǝr arisida lǝnǝt sɵzi wǝ rǝswa ⱪilinidiƣan bir obyekt bolisilǝr.

9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם׃

Silǝr Yǝⱨuda zeminida ⱨǝm Yerusalemning rǝstǝ-koqilirida sadir ⱪilinƣan rǝzillikni, yǝni ata-bowiliringlarning rǝzillikini, Yǝⱨuda padixaⱨlirining rǝzillikini wǝ ularning ayallirining rǝzillikini, silǝrning ɵz rǝzillikinglarni ⱨǝm ayalliringlarning rǝzillikini untup ⱪaldinglarmu?

10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃

Bügünki küngǝ ⱪǝdǝr hǝlⱪinglar ɵzini ⱨeq tɵwǝn tutmidi, Mǝndin ⱨeq ⱪorⱪmidi, ular Mǝn silǝrning aldinglarƣa ⱨǝm ata-bowiliringlarning aldiƣa ⱪoyƣan Tǝwrat-ⱪanunumda yaki bǝlgilimilirimdǝ ⱨeq mangƣan ǝmǝs.

11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה׃

Xunga samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn bexinglarƣa külpǝt qüxürüp, barliⱪ Yǝⱨudani ⱨalak ⱪilƣuqǝ silǝrgǝ yüzümni ⱪaritimǝn;

12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה׃

Mǝn Misir zeminiƣa xu yǝrdǝ olturaⱪlixayli dǝp ⱪǝt’iy niyǝt ⱪilƣan Yǝⱨudaning ⱪaldisiƣa ⱪol salimǝn, ularning ⱨǝmmisi Misir zeminida tügixidu; Misir zeminida yiⱪilidu; ularning ǝng kiqikidin qongiƣiqǝ ⱪiliq bilǝn, ⱪǝⱨǝtqilik bilǝn ɵlidu; ular ⱪiliq bilǝn wǝ ⱪǝⱨǝtqilik bilǝn ɵlidu, ular lǝnǝt oⱪulidiƣan wǝ dǝⱨxǝt basⱪuqi obyekt, lǝnǝt sɵzi ⱨǝm rǝswa ⱪilinidiƣan bir obyekt bolidu.

13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר׃

Mǝn Misir zeminida turuwatⱪanlarni Yerusalemni jazaliƣandǝk ⱪiliq bilǝn, ⱪǝⱨǝtqilik bilǝn wǝ waba bilǝn jazalaymǝn;

14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים׃

xuning bilǝn Misir zeminida olturaⱪlixayli dǝp xu yǝrgǝ kirgǝn Yǝⱨudaning ⱪaldisidin Yǝⱨuda zeminiƣa ⱪaytixⱪa ⱨeqⱪaysisi ⱪaqalmaydu yaki ⱨeqkim ⱪalmaydu; xu yǝrgǝ ⱪaytip olturaⱪlixixⱪa intizar bolsimu, ⱪaqaliƣan az bir ⱪismidin baxⱪiliri ⱨeqⱪaysisi ⱪaytmaydu».

15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר׃

Andin ɵz ayallirining yat ilaⱨlarƣa huxbuy yaⱪidiƣanliⱪini bilgǝn barliⱪ ǝrlǝr, wǝ yenida turƣan barliⱪ ayallar, — zor bir top adǝmlǝr, yǝni Misirning [ximaliy tǝripi wǝ jǝnubiy tǝripi] Patrostin kǝlgǝn barliⱪ hǝlⱪ Yǝrǝmiyaƣa mundaⱪ jawab bǝrdi: —

16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃

«Sǝn Pǝrwǝrdigarning namida bizgǝ eytⱪan sɵzgǝ kǝlsǝk, biz sanga ⱨeq ⱪulaⱪ salmaymiz!

17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃

Əksiqǝ biz qoⱪum ɵz aƣzimizdin qiⱪⱪan barliⱪ sɵzlǝrgǝ ǝmǝl ⱪilimiz; ɵzimiz, ata-bowilirimiz, padixaⱨlirimiz wǝ ǝmirlirimiz Yǝⱨudadiki xǝⱨǝrlǝrdǝ ⱨǝm Yerusalemdiki rǝstǝ-koqilarda ⱪilƣinidǝk bizlǝr «Asmanlarning hanixi»ƣa huxbuy yeⱪiwerimiz wǝ uningƣa «xarab ⱨǝdiyǝ»lǝrni ⱪuyuwerimiz; qünki ǝyni qaƣda bizning nenimiz pütün bolup, toⱪⱪuzimiz tǝl, ⱨeq külpǝtni kɵrmǝy ɵtkǝn.

18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃

Əmma «Asmanlarning hanixi»ƣa huxbuy yeⱪixni wǝ uningƣa «xarab ⱨǝdiyǝ»lǝrni ⱪuyuxni tohtatⱪinimizdin baxlap, bizning ⱨǝmmǝ nǝrsimiz kǝm bolup, ⱪiliq bilǝn ⱨǝm ⱪǝⱨǝtqilik bilǝn ⱨalak bolup kǝlduⱪ.

19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃

Biz ayallar «Asmanlarning hanixi»ƣa huxbuy yaⱪⱪinimizda wǝ uningƣa «xarab ⱨǝdiyǝ»lǝrni ⱪuyƣinimizda, bizning uningƣa ohxitip poxkallarni etiximizni ⱨǝm uningƣa «xarab ⱨǝdiyǝ»lǝrni ⱪuyuximizni ǝrlirimiz ⱪollimiƣanmu?».

20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר׃

Yǝrǝmiya barliⱪ hǝlⱪⱪǝ, ⱨǝm ǝrlǝr ⱨǝm ayallarƣa, muxundaⱪ jawabni bǝrgǝnlǝrning ⱨǝmmisigǝ mundaⱪ dedi: —

21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו׃

— «Pǝrwǝrdigarning esidǝ ⱪelip kɵngligǝ tǝgkǝn ix dǝl silǝr, ata-bowiliringlar, padixaⱨliringlar, ǝmirliringlar xundaⱪla zemindiki hǝlⱪning Yǝⱨudadiki xǝⱨǝrlǝrdǝ ⱨǝm Yerusalemdiki rǝstǝ-koqilarda yaⱪⱪan huxbuyi ǝmǝsmu?

22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃

Ahirida Pǝrwǝrdigar silǝrning ⱪilmixinglarning rǝzillikigǝ ⱨǝm sadir ⱪilƣan yirginqlik ixliringlarƣa qidap turalmiƣan; xunga zemininglar bügünki kündikidǝk harabilik, adǝmni dǝⱨxǝt basⱪuqi, lǝnǝt obyekti wǝ adǝmzatsiz bolƣan.

23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃

Sǝwǝbi, silǝr huxbuy yaⱪⱪansilǝr, Pǝrwǝrdigarning aldida gunaⱨ sadir ⱪilip, Uning awaziƣa ⱪulaⱪ salmay, Uning nǝ Tǝwrat-ⱪanunida, nǝ bǝlgilimiliridǝ nǝ agaⱨ-guwaⱨliⱪlirida ⱨeq mangmiƣansilǝr; xunga bügünki kündikidǝk bu balayi’apǝt bexinglarƣa qüxti».

24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים׃

Yǝrǝmiya barliⱪ hǝlⱪⱪǝ, bolupmu barliⱪ ayallarƣa mundaⱪ dedi: — «I Misirda turƣan barliⱪ Yǝⱨuda Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar!

25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם׃

Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Silǝr ayallar ɵz aƣzinglar bilǝn: «Biz «Asmanlarning hanixi»ƣa huxbuy yeⱪix, uningƣa «xarab ⱨǝdiyǝ»lǝrni ⱪuyux üqün iqkǝn ⱪǝsǝmlirimizgǝ qoⱪum ǝmǝl ⱪilimiz» degǝnsilǝr wǝ uningƣa ɵz ⱪolliringlar bilǝn ǝmǝl ⱪilƣansilǝr. Əmdi ⱪǝsiminglarda qing turiweringlar! Ⱪǝsiminglarƣa toluⱪ ǝmǝl ⱪiliweringlar!

26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים׃

Lekin xundaⱪ bolƣanda, i Misirda turƣan barliⱪ Yǝⱨuda Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar! Mana, Mǝn Ɵzümning uluƣ namim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilƣanmǝnki, — dǝydu Pǝrwǝrdigar, — Misirning barliⱪ zeminida turuwatⱪan Yǝⱨudaliⱪ ⱨeqⱪaysi kixi Mening namimni tilƣa elip: «Rǝb Pǝrwǝrdigarning ⱨayati bilǝn!» dǝp ⱪaytidin ⱪǝsǝm iqmǝydu.

27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם׃

Mana, Mǝn ularning üstigǝ awat-ⱨalawǝt ǝmǝs, bǝlki balayi’apǝt qüxürüx üqün ularni kɵzlǝwatimǝn; xunga Misirda turuwatⱪan Yǝⱨudadiki barliⱪ kixilǝrning ⱨǝmmisi tügigüqǝ ⱪiliq wǝ ⱪǝⱨǝtqilik bilǝn ⱨalak bolidu.

28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם׃

Ⱪiliqtin ⱪutulup ⱪaqⱪanlar bolsa intayin az bir top adǝmlǝr bolup, Misir zeminidin Yǝⱨuda zeminiƣa ⱪaytip kelidu; xuning bilǝn Misir zeminiƣa olturaⱪlixayli dǝp kǝlgǝn Yǝⱨudaning ⱪaldisi kimning sɵzining, Meningki yaki ularning inawǝtlik bolƣanliⱪini ispatlap bilip yetidu.

29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃

Mening silǝrni bu yǝrdǝ jazalaydiƣanliⱪimƣa, Mening sɵzlirimning qoⱪum silǝrgǝ külpǝt kǝltürmǝy ⱪoymaydiƣanliⱪini bilixinglar üqun silǝrgǝ xu aldin’ala bexarǝt boliduki, — dǝydu Pǝrwǝrdigar,

30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו׃

— Mana, Mening Yǝⱨuda padixaⱨi Zǝdǝkiyani uning düxmini, jenini ⱪoƣlap izdigǝn Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsarning ⱪoliƣa tapxurƣinimdǝk Mǝn ohxaxla Misir padixaⱨi Pirǝwn Hofrani ɵz düxmǝnlirining ⱪoliƣa ⱨǝmdǝ jenini izdigǝn kixilǝrning ⱪoliƣa tapxurimǝn — dǝydu Pǝrwǝrdigar».