ירמיה 42

1 ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול׃

眾部隊首領與卡勒亞的兒子約哈南和瑪阿色雅的兒子阿匝黎雅及，不分大小，

2 ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃

前來對耶肋米亞先知說：「願你接受我們對你的請求，請你為我們全體遺民，轉求上主你的天主。我們原來人數眾多，如今只剩下你親眼見的這幾個人了。

3 ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה׃

惟願上主你的天主指示我們該走的路，和當行的事! 」

4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר׃

耶肋米亞先知答覆他們說：「我聽見了! 好，我願依照你們的話，祈求上主你們的天主；但凡上主答覆的話，我必全告訴你們，不對你們隱瞞什麼。」

5 והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃

他們鑽覆耶肋米亞說：「願上主在我們中間作真實和忠信的見證，如果我們不依照上主你的天主叫你傳給我們的一切話去做。

6 אם טוב ואם רע בקול יהוה אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃

或好或壞，我們願聽從上主我們天主的話，因為是我們派你去向他祈求；我們聽從了上主我們的天主的話，我們就必順利。」

7 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו׃

十天以後，上主有話傳給了耶肋米亞，

8 ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם למקטן ועד גדול׃

他便召集卡勒亞的兒子約哈南和隨從他的眾部隊首領以及全體人民，不分大小，

9 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃

對他們說：「你們派我去向他面陳你們的請求的上主，以色列的天主這樣說：

10 אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם׃

如果你們決意住在這地方，我必建立你們，決不加以破壞；我必栽培你們，決不予以拔除，因為我已後悔給你們所降的災禍。

11 אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃

你們不要害怕你們所害怕的巴比倫王；不要害怕他──上主的斷語──因為有我與你們同在，作你們的救援，從他的手中搶救你們。

12 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם׃

我必憐恤你們，也叫他憐恤你們，讓你們仍住在你們的國土內。

13 ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃

但是，如果你們不聽從上主你們的天主的話，說：我們不願住在這地方；

14 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב׃

或說：不，我們要去埃及地，在那裏再見不到戰爭，再聽不到號聲，再不缺乏食糧；我們要去住在那裏!

15 ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃

那麼，猶大的遺民! 請你們聽上主的話。萬軍的上主，以色列的天主這樣說：假使你們決意要往埃及去，在那裏寄居，

16 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃

你們害怕的刀劍，必在埃及地襲擊你們；你們憂慮的饑荒，必在埃及跟蹤你們，使你們死在那裏。

17 ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃

凡決意往埃及去，到那裏寄居的人，必要死於刀劍、饑荒和瘟疫，沒有一人能幸免，逃脫我給他們招來的災禍。

18 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה׃

的確，萬軍的上主，以色列的天主這樣說：正如我對耶路撒冷居民曾發怒洩恨；同樣我要對去埃及的你們洩恨，叫你們遭受憎恨、厭惡、詛咒、侮辱，永不再見此地。」

19 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום׃

「猶大的遺民! 這是上主對你們說的話：不要到埃及去。你們該清楚知道：我今天對你們作證，

20 כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו ועשינו׃

你們實在是自己欺騙自己；原是你們派我去求問上主你天主說：請你為我們轉求上主我們的天主，凡上主我們的天主說的，你要全告訴我們，我們必依照遵行。

21 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם׃

我今天告訴了你們，你們卻全不聽從上主你們的天主，打發我來告訴你們的話。

22 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃

現在，你們該知道：在你們要去寄居的地方，你們必死於刀劍、饑荒和瘟疫。」