ירמיה 32

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר׃

Parole qui fut adressée à Jérémie par le Seigneur en la dixième année de Sédécias, roi de Juda; c’est la dix-huitième année de Nabuchodonosor.

2 ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה׃

Alors l’armée du roi de Babylone assiégeait Jérusalem; et Jérémie le prophète était enfermé dans le vestibule de la prison qui était dans la maison du roi de Juda.

3 אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה׃

Car Sédécias, roi de Juda, l’avait enfermé, disant: Pourquoi prophétises-tu, disant: Voici ce que dit le Seigneur: Voilà que moi je livrerai cette ville entre les mains du roi de Babylone, et il la prendra?

4 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה׃

Et Sédécias, roi de Juda, n’échappera pas à la main des Chaldéens; mais il sera livré entre les mains du roi de Babylone; et sa bouche parlera à sa bouche, et ses yeux verront ses yeux.

5 ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו׃

Et il mènera Sédécias à Babylone; et il y sera jusqu’à ce que je le visite, dit le Seigneur; mais, si vous combattez contre les Chaldéens, vous n’aurez aucun succès.

6 ויאמר ירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמר׃

Et Jérémie dit: La parole du Seigneur m’a été adressée, disant:

7 הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות׃

Voilà qu’Hanaméel, fils de Sellum, ton cousin germain, viendra vers toi, disant: Achète-toi mon champ qui est à Anathoth, parce que c’est à toi qu’il appartient de l’acheter, à cause de ta parenté.

8 ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא׃

Et Hanaméel, fils de mon oncle, vint à moi, selon la parole du Seigneur, dans le vestibule de la prison, et il me dit: Prends possession de mon champ qui est à Anathoth, en la terre de Benjamin; parce que c’est à toi qu’il appartient de prendre possession de cet héritage, car tu es le proche parent. Or je compris que c’était la parole du Seigneur.

9 ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף׃

Et j’achetai d’Hanaméel, fils de mon oncle, le champ qui est à Anathoth; et je lui pesai l’argent, sept statères et dix pièces d’argent.

10 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים׃

Et j’écrivis sur la feuille et je la scellai et, je pris des témoins; et je pesai l’argent dans une balance.

11 ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי׃

Et je pris la feuille d’acquisition scellée, et les stipulations, et ce qui était convenu, et les sceaux mis en dehors.

12 ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה׃

Et je donnai la feuille d’acquisition à Baruch, fils de Néri, fils de Maasias, sous les yeux d’Hanaméel, mon cousin germain, sous les yeux des témoins qui étaient inscrits sur la feuille d’achat., sous les yeux et en présence de tous les Juifs qui étaient assis dans le vestibule de la prison.

13 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר׃

Et j’ordonnai à Baruch devant eux, disant:

14 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים׃

Voici ce que dit le Seigneur des armées. Dieu d’Israël: Prends ces feuilles, cette feuille d’achat scellée, et cette feuille qui est ouverte; et mets-les dans un vase de terre, afin qu’elles puissent se conserver durant de longs jours.

15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת׃

Car voici ce que dit le Seigneur des armées, Dieu d’Israël: On acquerra encore des maisons, des champs et des vignes en cette terre.

16 ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר׃

Et je priai le Seigneur, après que j’eus donné le feuillet d’acquisition à Baruch, fils de Néri, disant:

17 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר׃

Hélas! hélas! hélas! Seigneur mon Dieu, voilà que vous avez fait le ciel et la terre par votre grande puissance et par votre bras étendu; aucune chose ne vous sera difficile;

18 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו׃

Vous qui faites miséricorde à des milliers de créatures, et qui rendez l’iniquité des pères dans le sein de leurs fils après eux, ô le très fort, le grand, et le puissant, le Seigneur des armées est votre nom.

19 גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃

Vous êtes grand dans vos conseils, et incompréhensible dans vos pensées; vous dont les yeux sont ouverts sur toutes les voies des fils d’Adam, afin de rendre à chacun selon ses voies et selon le fruit de ses inventions.

20 אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה׃

C’est vous qui avez fait jusqu’à ce jour des signes et des prodiges dans la terre d’Egypte, en Israël et parmi les hommes, et vous avez rendu votre nom célèbre comme il est en ce jour.

21 ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול׃

Et vous avez tiré Israël votre peuple de la terre d’Egypte, par des signes, et par des prodiges, et par une main forte, et par un bras étendu, et par une grande terreur.

22 ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׃

Et vous leur avez donné cette terre que vous aviez juré à leurs pères de leur donner, une terre où couleraient du lait et du miel.

23 ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך לא הלכו את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת׃

Et ils sont entrés, et ils l’ont possédée; et ils n’ont point obéi à votre voix, et ils n’ont pas marché dans votre loi; et ils n’ont rien fait de tout ce que vous leur avez ordonné; et tous ces maux sont venus sur eux.

24 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה׃

Voilà que des fortifications ont été construites contre la cité, afin de la prendre; et la ville a été livrée aux mains des Chaldéens qui combattent contre elle, au glaive, et à la famine, et à la peste, et tout ce que vous avez dit est arrivé, comme vous-même le voyez.

25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים׃

Et vous, Seigneur mon Dieu, vous me dites: Achète le champ avec de l’argent, et prends des témoins, quoique la ville ait été livrée aux mains des Chaldéens.

26 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃

Et la parole du Seigneur fut adressée à Jérémie, disant:

27 הנה אני יהוה אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר׃

Voici que moi je suis le Seigneur, le Dieu de toute chair; est-ce qu’une chose me sera difficile?

28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה׃

À cause de cela, voici ce que dit le Seigneur: Voilà que moi je livrerai cette cité aux mains des Chaldéens, et aux mains du roi de Babylone, et ils la prendront.

29 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃

Elles Chaldéens viendront combattant contre cette ville, et ils y mettront le feu, et ils la brûleront, ainsi que les maisons sur les toits desquelles ils sacrifiaient à Baal et faisaient à des dieux étrangers de nombreuses libations pour m’irriter.

30 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם יהוה׃

Car les fils d’Israël et les fils de Juda faisaient continuellement le mal sous mes yeux dès leur jeunesse; les fils d’Israël qui jusqu’à ce jour me révoltaient par les œuvres de leurs mains, dit le Seigneur.

31 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃

Parce que cette cité est devenue pour moi un objet de fureur et d’indignation, depuis le jour qu’on l’a bâtie, jusqu’au jour où elle disparaîtra de ma présence,

32 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃

À cause du mal que les enfants d’Israël et les enfants de Juda ont fait, en me provoquant au courroux, eux et leurs rois, leurs princes, et leurs prêtres, et leurs prophètes, les hommes de Juda et les habitants de Jérusalem.

33 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃

Et ils ont tourné vers moi le dos et non la face, lorsque je les enseignais au point du jour, et que je les instruisais, et qu’ils ne voulaient pas écouter et recevoir l’instruction.

34 וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃

Et ils ont mis leurs idoles dans la maison dans laquelle a été invoqué mon nom. afin de la souiller.

35 ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה׃

Et ils ont bâti les hauts lieux de Baal qui sont dans la vallée du fils d’Ennom, afin de consacrer leurs fils et leurs filles à Moloch; ce que je ne leur ai pas commandé; et il n’est pas monté jusqu’à mon cœur qu’ils feraient cette abomination, et qu’ils entraîneraient Juda dans le péché.

36 ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר׃

Et maintenant, à cause de cela, voici ce que dit le Seigneur, Dieu d’Israël, à cette cité dont vous dites, vous, qu’elle sera livrée aux mains du roi de Babylone, par le glaive, par la famine et par la peste:

37 הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח׃

Voilà que moi, je les rassemblerai de toutes les terres dans lesquelles je les ai jetés dans ma fureur, et dans ma colère et dans ma grande indignation, et je les ramènerai en ce lieu, et je les y ferai habiter en assurance.

38 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

Et ils seront mon peuple, et moi je serai leur Dieu.

39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם׃

Et je leur donnerai un seul cœur et une seule voie, afin qu’ils me craignent tous les jours de leur vie, et que bien leur soit à eux et à leurs fils après eux.

40 וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי׃

Et je ferai avec eux une alliance éternelle, et je ne cesserai point de leur faire du bien; et je mettrai ma crainte dans leur cœur, afin qu’ils ne se retirent pas de moi.

41 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי׃

Et je me réjouirai en eux, lorsque je leur aurai fait du bien; et je les rétablirai en cette terre dans la vérité, de tout mon cœur, et de toute mon âme.

42 כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם׃

Car voici ce que dit le Seigneur: Comme j’ai amené sur ce peuple tous ces grands maux, ainsi j’amènerai sur eux tous les biens que je leur promets.

43 ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים׃

Elles champs auront encore des possesseurs dans cette terre de laquelle vous dites, vous, qu’elle est déserte, parce qu’il n’y est pas demeure d’homme ni de bête, et qu’elle a été livrée aux mains des Chaldéens.

44 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם יהוה׃

Les champs seront achetés avec de l’argent, et ils seront inscrits sur la feuille, et un sceau y sera gravé, des témoins seront invoqués, dans la terre de Benjamin et aux environs de Jérusalem; dans les cités de Juda, dans les cités des montagnes, dans les cités de la plaine, et dans les cités qui sont au midi; parce que je ramènerai leurs captifs, dit le Seigneur.