ירמיה 25
| הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃ | 1 |
Discours inspiré à Jérémie concernant tout le peuple de Juda, la quatrième année du règne de Joïakim, fils de Josias, roi de Juda, (correspondant à la première année de Nabuchodonosor, roi de Babylone);
| אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר׃ | 2 |
que prononça Jérémie en présence de tout le peuple de Juda et de tous les habitants de Jérusalem en ces termes:
| מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃ | 3 |
"Depuis la treizième année de Josias, fils d’Amon, roi de Juda, jusqu’à ce jour, voilà vingt-trois ans que la parole de l’Eternel m’est adressée, et je vous la redis chaque matin, sans relâche, et vous n’écoutez point.
| ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃ | 4 |
Et l’Eternel vous a envoyé tous ses serviteurs, les prophètes, sans fin ni trêve, et vous n’avez pas voulu entendre, et vous n’avez point prêté l’oreille pour écouter,
| לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ | 5 |
quand ils disaient: Abandonnez donc chacun votre mauvaise voie et vos mauvaises actions, et vous resterez dans le pays que Dieu vous a donné à vous et à vos ancêtres, d’éternité en éternité;
| ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃ | 6 |
ne marchez pas à la suite de divinités étrangères pour les servir et les adorer; ne soulevez pas ma colère par l’oeuvre de vos mains, pour que je n’aie pas à sévir contre vous.
| ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ | 7 |
Mais vous ne m’avez pas écouté, dit l’Eternel, en vue de soulever ma colère par l’œuvre de vos mains, pour votre malheur.
| לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי׃ | 8 |
Par conséquent, voici ce que dit l’Eternel-Cebaot: Puisque vous n’avez pas écouté mes paroles,
| הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ | 9 |
voici que j’envoie quérir toutes les tribus du Nord, dit l’Eternel, et, avec elles, Nabuchodonosor, roi de Babylone, mon serviteur, et je les amène contre ce pays et contre ses habitants, et contre tous les peuples à l’entour, et je les vouerai à l’anathème, et j’en ferai un sujet de stupeur et de dérision, un tas de ruines à perpétuité.
| והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ | 10 |
Et je ferai cesser parmi eux les cris de joie et les chants d’allégresse, la voix du fiancé et la voix de la fiancée, le bruit des meules et la lumière du flambeau;
| והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃ | 11 |
et tout ce pays deviendra une ruine et une solitude, et toutes ces nations seront asservies au roi de Babylone pendant soixante-dix ans.
| והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ | 12 |
Mais quand les soixante-dix ans seront révolus, je châtierai pour leurs méfaits le roi de Babylone et ce peuple-là, dit l’Eternel, et le pays des Chaldéens: j’en ferai d’éternelles solitudes.
| והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ | 13 |
J’Accomplirai à l’encontre de ce pays toutes les menaces que j’ai proférées contre lui, tout ce qui est écrit dans ce livre et qui a été prophétisé par Jérémie contre tous les peuples.
| כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ | 14 |
Car ils seront asservis, eux aussi, par des nations puissantes et de grands rois, et je les paierai selon leur façon d’agir, selon l’oeuvre de leurs mains."
| כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ | 15 |
Oui, voici ce que m’a dit l’Eternel, Dieu d’Israël: "Prends de ma main cette coupe de vin, cette coupe de colère, et donne-la à boire à tous les peuples auprès desquels je t’envoie.
| ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ | 16 |
Qu’ils boivent, qu’ils titubent et soient affolés, devant le glaive que j’envoie au milieu d’eux."
| ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ | 17 |
Je pris la coupe de la main de l’Eternel, et la fis boire à tous les peuples auprès desquels l’Eternel m’avait envoyé,
| את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ | 18 |
à Jérusalem, aux villes de Juda, à ses rois et à ses chefs, de façon à faire d’eux une ruine, un objet de consternation, de dérision et de malédiction, comme cela se voit aujourd’hui;
| את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ | 19 |
à Pharaon, roi d’Egypte, à ses serviteurs, à ses grands et à tout son peuple;
| ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ | 20 |
à tout ce ramassis de tribus, à tous les rois du pays d’Ouç, à tous les rois du pays des Philistins, à Ascalon, Gaza, Ekron et aux survivants d’Asdod;
| את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ | 21 |
à Edom, à Moab et aux enfants d’Ammon;
| ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ | 22 |
à tous les rois de Tyr, à tous les rois de Sidon et aux rois du littoral au delà de la mer;
| ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ | 23 |
à Dedan, à Tèmà, à Bouz et à tous ceux qui ont le menton rasé;
| ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ | 24 |
à tous les rois d’Arabie, à tous les rois des peuples mélangés qui habitent le désert;
| ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ | 25 |
à tous les rois de Zimri, à tous les rois d’Elam et à tous les rois de Médie;
| ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ | 26 |
à tous les rois du Nord, proches ou éloignés les uns des autres, et à tous les royaumes de la terre qui occupent la surface du sol; puis le roi de Sésàc boira après eux.
| ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃ | 27 |
Et tu leur diras: "Ainsi parle l’Eternel-Cebaot, Dieu d’Israël: Buvez et enivrez-vous, et vomissez, et tombez pour ne plus vous relever, devant l’épée que j’envoie parmi vous."
| והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃ | 28 |
Que s’ils refusent de prendre la coupe de ta main pour boire, tu leur diras: "Ainsi parle l’Eternel-Cebaot: Il faut que vous buviez.
| כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃ | 29 |
Quoi! c’est par la ville qui porte mon nom que je commence à sévir, et vous, vous resteriez entièrement indemnes! Non, vous ne resterez pas indemnes; car je fais appel au glaive contre tous les habitants de la terre, dit l’Eternel-Cebaot."
| ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃ | 30 |
Toi donc prophétise-leur tous ces événements, dis-leur: "L’Eternel rugit du haut de l’Empyrée, du fond de sa demeure sainte il fait retentir sa voix; il pousse de violents rugissements contre le lieu de sa résidence, tel que les fouleurs au pressoir, il lance des clameurs contre tous les habitants de la terre.
| בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃ | 31 |
Le fracas ira jusqu’au bout de la terre, car l’Eternel prend à partie les nations, il entre en jugement contre toute chair; les méchants, il les livre à l’épée; telle est la parole de l’Eternel."
| כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃ | 32 |
Ainsi parle l’Eternel-Cebaot: "Une calamité va passer de nation à nation, un ouragan terrible surgit des confins du monde.
| והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ | 33 |
Les cadavres de ceux que Dieu aura frappés seront couchés en ce jour d’un bout de la terre à l’autre; ils ne seront ni pleurés ni recueillis, ni ensevelis, ils seront du fumier sur la surface du sol.
| הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃ | 34 |
Lamentez-vous, ô bergers, et poussez des cris, roulez-vous dans la poussière, conducteurs du troupeau! Car l’heure est venue pour vous du massacre; disséminés de tout côté, vous tomberez comme un vase de prix.
| ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃ | 35 |
Plus de refuge pour les bergers, plus de moyen de salut pour les conducteurs du troupeau.
| קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃ | 36 |
On entend les cris tumultueux des bergers, les lamentations des conducteurs du troupeau; car l’Eternel a dévasté leur pâturage,
| ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃ | 37 |
et les prairies paisibles sont désolées devant l’ardente colère de l’Eternel.
| עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ | 38 |
Il est parti, tel le lion abandonnant son fourré, parce que leur pays est devenu une solitude par la violence de l’épée destructrice et la fureur de son ressentiment."
