ירמיה 25
| הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃ | 1 |
The word that came to Jeremiah concerning all the people of Judah, in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah (the same was the first year of Nebuchadnezzar king of Babylon),
| אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר׃ | 2 |
which Jeremiah the prophet spoke to all the people of Judah, and to all the inhabitants of Jerusalem, saying:
| מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃ | 3 |
"From the thirteenth year of Josiah the son of Amon, king of Judah, even to this day, these twenty-three years, the word of the LORD has come to me, and I have spoken to you, rising up early and speaking; but you have not listened.
| ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃ | 4 |
The LORD has sent to you all his servants the prophets, rising up early and sending them (but you have not listened, nor inclined your ear to hear)
| לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ | 5 |
saying, 'Return now everyone from his evil way, and from the evil of your doings, and dwell in the land that the LORD has given to you and to your fathers, from of old and even forevermore;
| ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃ | 6 |
and do not go after other gods to serve them or worship them, and do not provoke me to anger with the work of your hands; and I will do you no harm.
| ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ | 7 |
Yet you have not listened to me,' says the LORD; 'that you may provoke me to anger with the work of your hands to your own hurt.'
| לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי׃ | 8 |
Therefore thus says the LORD of hosts: 'Because you have not heard my words,
| הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ | 9 |
look, I will send and take all the families of the north,' says the LORD, 'and I will send to Nebuchadnezzar the king of Babylon, my servant, and will bring them against this land, and against its inhabitants, and against all these nations around; and I will utterly destroy them, and make them an astonishment, and a hissing, and perpetual desolations.
| והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ | 10 |
Moreover I will take from them the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the sound of the millstones, and the light of the lamp.
| והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃ | 11 |
This whole land shall be a desolation, and an astonishment; and these nations shall serve the king of Babylon seventy years.
| והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ | 12 |
It shall happen, when seventy years are accomplished, that I will punish the king of Babylon, and that nation, says the LORD, for their iniquity, and the land of the Chaldeans; and I will make it desolate forever.
| והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ | 13 |
I will bring on that land all my words which I have pronounced against it, even all that is written in this scroll, which Jeremiah has prophesied against all the nations.
| כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ | 14 |
For many nations and great kings shall make bondservants of them, even of them; and I will recompense them according to their deeds, and according to the work of their hands.'"
| כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ | 15 |
For thus says the LORD, the God of Israel, to me: "Take this cup of the wine of wrath at my hand, and cause all the nations, to whom I send you, to drink it.
| ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ | 16 |
They shall drink, and reel back and forth, and be mad, because of the sword that I will send among them."
| ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ | 17 |
Then took I the cup at the LORD's hand, and made all the nations to drink, to whom the LORD had sent me:
| את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ | 18 |
Jerusalem, and the cities of Judah, and its kings, and its officials, to make them a desolation, an astonishment, a hissing, and a curse, as it is this day;
| את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ | 19 |
Pharaoh king of Egypt, and his servants, and his officials, and all his people;
| ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ | 20 |
and all the mixed people, and all the kings of the land of the Uz, and all the kings of the Philistines, and Ashkelon, and Gaza, and Ekron, and the remnant of Ashdod;
| את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ | 21 |
Edom, and Moab, and the people of Ammon;
| ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ | 22 |
and all the kings of Tyre, and all the kings of Sidon, and the kings of the isle which is beyond the sea;
| ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ | 23 |
Dedan, and Tema, and Buz, and all who have the corners of their beard cut off;
| ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ | 24 |
and all the kings of Arabia, [and all the kings of the mixed people] who dwell in the wilderness;
| ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ | 25 |
and all the kings of Zimri, and all the kings of Elam, and all the kings of the Medes;
| ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ | 26 |
and all the kings of the north, far and near, one with another; and all the kingdoms of the world, which are on the surface of the earth: and the king of Sheshach shall drink after them.
| ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃ | 27 |
"You shall tell them, 'Thus says the LORD of hosts, the God of Israel: "Drink, and be drunk, vomit, fall, and rise no more, because of the sword which I will send among you."'
| והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃ | 28 |
It shall be, if they refuse to take the cup at your hand to drink, then you shall tell them, 'Thus says the LORD of hosts: "You shall surely drink.
| כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃ | 29 |
For, look, I begin to work evil at the city which is called by my name; and should you be utterly unpunished? You shall not be unpunished; for I will call for a sword on all the inhabitants of the earth,"' says the LORD of hosts.
| ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃ | 30 |
Therefore prophesy you against them all these words, and tell them, 'The LORD will roar from on high, and utter his voice from his holy habitation; he will mightily roar against his fold; he will give a shout, as those who tread grapes, against all the inhabitants of the earth.
| בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃ | 31 |
A noise shall come even to the remotest parts of the earth; for the LORD brings charges against the nations; he will enter into judgment with all flesh: as for the wicked, he will give them to the sword,' says the LORD.
| כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃ | 32 |
'Thus says the LORD of hosts, 'Look, evil shall go forth from nation to nation, and a great storm shall be raised up from the uttermost parts of the earth.'
| והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ | 33 |
The slain of the LORD shall be on that day from all areas of the earth. They shall not be lamented, neither gathered, nor buried; they shall be dung on the surface of the ground.
| הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃ | 34 |
Wail, you shepherds, and cry; and wallow in dust, you principal of the flock; for the days of your slaughter and of your dispersions are fully come, and you shall fall like a goodly vessel.
| ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃ | 35 |
The shepherds shall have no way to flee, nor the principal of the flock to escape.
| קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃ | 36 |
A voice of the cry of the shepherds, and the wailing of the principal of the flock. For the LORD lays waste their pasture.
| ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃ | 37 |
The peaceable folds are brought to silence because of the fierce anger of the LORD.
| עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ | 38 |
He has left his covert, as the lion; for their land has become an astonishment, because of the sword of the oppressor, and because of his fierce anger."
