ירמיה 23

1 הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃

Woe to the shepherds who destroy and scatter the sheep of my pasture! says Jehovah.

2 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃

Therefore thus says Jehovah, the God of Israel, against the shepherds who feed my people: Ye have scattered my flock, and driven them away, and have not visited them. Behold, I will visit upon you the evil of your doings, says Jehovah.

3 ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו׃

And I will gather the remnant of my flock out of all the countries where I have driven them, and will bring them again to their folds, and they shall be fruitful and multiply.

4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה׃

And I will set up shepherds over them who shall feed them. And they shall fear no more, nor be dismayed. Neither shall any be lacking, says Jehovah.

5 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃

Behold, the days come, says Jehovah, that I will raise to David a righteous Branch, and he shall reign as king and deal wisely, and shall execute justice and righteousness in the land.

6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו׃

In his days Judah shall be saved, and Israel shall dwell safely. And this is his name by which he shall be called: Jehovah our righteousness.

7 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃

Therefore, behold, the days come, says Jehovah, that they shall no more say, As Jehovah lives, who brought up the sons of Israel out of the land of Egypt,

8 כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם׃

but, As Jehovah lives, who brought up and who led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries where I had driven them. And they shall dwell in their own land.

9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃

Concerning the prophets: My heart within me is broken. All my bones shake. I am like a drunken man, and like a man whom wine has overcome, because of Jehovah, and because of his holy words.

10 כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃

For the land is full of adulterers. For because of swearing the land mourns. The pastures of the wilderness are dried up. And their course is evil, and their might is not right.

11 כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃

For both prophet and priest are profane. Yea, in my house I have found their wickedness, says Jehovah.

12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה׃

Therefore their way shall be to them as slippery places in the darkness. They shall be driven on, and fall in it. For I will bring evil upon them, even the year of their visitation, says Jehovah.

13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל׃

And I have seen folly in the prophets of Samaria. They prophesied by Baal, and caused my people Israel to err.

14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃

In the prophets of Jerusalem also I have seen a horrible thing. They commit adultery, and walk in lies. And they strengthen the hands of evildoers, so that none returns from his wickedness. They have all of them become to me as Sodom, and the inhabitants thereof as Gomorrah.

15 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ׃

Therefore thus says Jehovah of hosts concerning the prophets: Behold, I will feed them with wormwood, and make them drink the water of gall. For from the prophets of Jerusalem ungodliness has gone forth into all the land.

16 כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃

Thus says Jehovah of hosts: Hearken not to the words of the prophets who prophesy to you. They teach you vanity. They speak a vision of their own heart, and not out of the mouth of Jehovah.

17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה׃

They say continually to those who despise me, Jehovah has said, Ye shall have peace. And to everyone who walks in the stubbornness of his own heart they say, No evil shall come upon you.

18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע׃

For who has stood in the council of Jehovah, that he should perceive and hear his word? Who has marked my word, and heard it?

19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃

Behold, the tempest of Jehovah, wrath, has gone forth, yea, a whirling tempest. It shall burst upon the head of the wicked.

20 לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃

The anger of Jehovah shall not return until he has executed, and till he has performed the intents of his heart. In the latter days ye shall understand it perfectly.

21 לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו׃

I did not send these prophets, yet they ran. I did not speak to them, yet they prophesied.

22 ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃

But if they had stood in my council, then they would have caused my people to hear my words, and would have turned them from their evil way, and from the evil of their doings.

23 האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק׃

Am I a God at hand, says Jehovah, and not a God afar off?

24 אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃

Can any man hide himself in secret places so that I shall not see him? says Jehovah. Do I not fill heaven and earth? says Jehovah.

25 שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃

I have heard what the prophets have said, who prophesy lies in my name, saying, I have dreamed, I have dreamed.

26 עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃

How long shall this be in the heart of the prophets who prophesy lies, even the prophets of the deceit of their own heart?

27 החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל׃

Who think to cause my people to forget my name by their dreams which they tell every man to his neighbor, as their fathers forgot my name for Baal.

28 הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה׃

The prophet who has a dream, let him tell a dream. And he who has my word, let him speak my word faithfully. What is the straw to the wheat? says Jehovah.

29 הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃

Is not my word like fire? says Jehovah, and like a hammer that breaks the rock in pieces?

30 לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃

Therefore, behold, I am against the prophets, says Jehovah, who steal my words each one from his neighbor.

31 הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃

Behold, I am against the prophets, says Jehovah, who use their tongues, and say, He says.

32 הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה׃

Behold, I am against those who prophesy lying dreams, says Jehovah, and tell them. And cause my people to err by their lies, and by their vain boasting. Yet I sent them not, nor commanded them, neither do they profit this people at all, says Jehovah.

33 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃

And when this people, or the prophet, or a priest, shall ask thee, saying, What is the burden of Jehovah? Then thou shall say to them, What burden! I will cast you off, says Jehovah.

34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃

And as for the prophet, and the priest, and the people, who shall say, The burden of Jehovah, I will even punish that man and his house.

35 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃

Thus ye shall say each one to his neighbor, and each one to his brother: What has Jehovah answered? and, What has Jehovah spoken?

36 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃

And the burden of Jehovah ye shall mention no more, for every man's own word shall be his burden. For ye have perverted the words of the living God, of Jehovah of hosts our God.

37 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃

Thus thou shall say to the prophet: What has Jehovah answered thee? and, What has Jehovah spoken?

38 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃

But if ye say, The burden of Jehovah, therefore thus says Jehovah: Because ye say this word, The burden of Jehovah, and I have sent to you, saying, Ye shall not say, The burden of Jehovah,

39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃

therefore, behold, I will utterly forget you. And I will cast you off, and the city that I gave to you and to your fathers, away from my presence.

40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃

And I will bring an everlasting reproach upon you, and a perpetual shame, which shall not be forgotten.