ירמיה 21

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר׃

The word which came unto Jeremiah from the LORD, when king Zedekiah sent unto him Pashhur the son of Malchiah, and Zephaniah the son of Maaseiah the priest, saying:

2 דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו׃

'Inquire, I pray thee, of the LORD for us; for Nebuchadrezzar king of Babylon maketh war against us; peradventure the LORD will deal with us according to all His wondrous works, that he may go up from us.'

3 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו׃

Then said Jeremiah unto them: Thus shall ye say to Zedekiah:

4 כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת׃

Thus saith the LORD, the God of Israel: Behold, I will turn back the weapons of war that are in your hands, wherewith ye fight against the king of Babylon, and against the Chaldeans, that besiege you without the walls, and I will gather them into the midst of this city.

5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃

And I myself will fight against you with an outstretched hand and with a strong arm, even in anger, and in fury, and in great wrath.

6 והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃

And I will smite the inhabitants of this city, both man and beast; they shall die of a great pestilence.

7 ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃

And afterward, saith the LORD, I will deliver Zedekiah king of Judah, and his servants, and the people, and such as are left in this city from the pestilence, from the sword, and from the famine, into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of their enemies, and into the hand of those that seek their life; and he shall smite them with the edge of the sword; he shall not spare them, neither have pity, nor have compassion.

8 ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות׃

And unto this people thou shalt say: Thus saith the LORD: Behold, I set before you the way of life and the way of death.

9 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃

He that abideth in this city shall die by the sword, and by the famine, and by the pestilence; but he that goeth out, and falleth away to the Chaldeans that besiege you, he shall live, and his life shall be unto him for a prey.

10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש׃

For I have set My face against this city for evil, and not for good, saith the LORD; it shall be given into the hand of the king of Babylon, and he shall burn it with fire.

11 ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃

And unto the house of the king of Judah: Hear ye the word of the LORD;

12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃

O house of David, thus saith the LORD: Execute justice in the morning, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor, lest My fury go forth like fire, and burn that none can quench it, because of the evil of your doings.

13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃

Behold, I am against thee, O inhabitant of the valley, and rock of the plain, saith the LORD; ye that say: 'Who shall come down against us? or who shall enter into our habitations?'

14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃

And I will punish you according to the fruit of your doings, saith the LORD; and I will kindle a fire in her forest, and it shall devour all that is round about her.