ירמיה 18

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

The word which came to Jeremiah from YHWH, saying,

2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃

"Arise, and go down to the potter's house, and there I will cause you to hear my words."

3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃

Then I went down to the potter's house, and look, he was making a work on the wheels.

4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃

When the vessel that he made of the clay was marred in the hand of the potter, he made it again another vessel, as seemed good to the potter to make it.

5 ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃

Then the word of YHWH came to me, saying,

6 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃

"'House of Israel, can't I do with you as this potter?' says YHWH. 'Look, as the clay in the potter's hand, so are you in my hand, house of Israel.'

7 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃

At what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to pluck up and to break down and to destroy it;

8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃

if that nation, concerning which I have spoken, turn from their evil, I will change my mind about the disaster that I thought to do to them.

9 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃

At what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to build and to plant it;

10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃

if they do that which is evil in my sight, that they not obey my voice, then I will repent of the good, with which I said I would benefit them.

11 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃

Now therefore, speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, saying, 'Thus says YHWH: Look, I frame evil against you, and devise a device against you: return now everyone from his evil way, and amend your ways and your doings.'

12 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃

But they say, 'It is in vain; for we will walk after our own devices, and we will do everyone after the stubbornness of his evil heart.'"

13 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃

Therefore thus says YHWH: "Ask now among the nations, who has heard such things; the virgin of Israel has done a very horrible thing.

14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃

Shall the snow of Lebanon fail from the rock of the field? Shall the cold waters that flow down from afar be dried up?

15 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃

For my people have forgotten me, they have burned incense to false gods; and they have been made to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in byways, in a way not built up;

16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

to make their land an astonishment, and a perpetual hissing; everyone who passes thereby shall be astonished, and shake his head.

17 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃

I will scatter them as with an east wind before the enemy; I will show them the back, and not the face, in the day of their calamity."

18 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃

Then they said, "Come, and let us make plans against Jeremiah; for the law shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us strike him with the tongue, and let us not give heed to any of his words."

19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃

"Give heed to me, YHWH, and listen to the voice of those who contend with me.

20 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃

Shall evil be recompensed for good? For they have dug a pit for my soul. Remember how I stood before you to speak good for them, to turn away your wrath from them.

21 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

Therefore deliver up their children to the famine, and give them over to the power of the sword; and let their wives become childless, and widows; and let their men be slain of death, and their young men struck of the sword in battle.

22 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃

Let a cry be heard from their houses, when you shall bring a troop suddenly on them; for they have dug a pit to take me, and hid snares for my feet.

23 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃

Yet, YHWH, you know all their counsel against me to kill me; do not forgive their iniquity, neither blot out their sin from your sight; but let them be overthrown before you; deal you with them in the time of your anger."