ירמיה 18

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

The word that came from the Lord to

2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃

Jeremias, saying, Arise, and go down to the potter's house, and there thou shalt hear my words.

3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃

So I went down to the potter's house, and behold, he was making a vessel on the stones.

4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃

And the vessel which he was making with his hands fell: so he made it again another vessel, as it seemed good to him to make [it].

5 ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃

And the word of the Lord came to me, saying,

6 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃

Shall I not be able, O house of Israel, to do to you as this potter? behold, as the clay of the potter are ye in my hands.

7 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃

[If] I shall pronounce a decree upon a nation, or upon a kingdom, to cut them off, and to destroy [them];

8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃

and that nation turn from all their sins, then will I repent of the evils which I purposed to do to them.

9 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃

And [if] I shall pronounce a decree upon a nation and kingdom, to rebuild and to plant [it];

10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃

and they do evil before me, so as not to hearken to my voice, then will I repent of the good which I spoke of, to do it to them.

11 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃

And now say to the men of Juda, and to the inhabitants of Jerusalem, Behold, I prepare evils against you, and devise a device against you: let every one turn now from his evil way, and amend your practices.

12 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃

And they said, We will quit ourselves like men, for we will pursue our perverse ways, and we will perform each the lusts of his evil heart.

13 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃

Therefore thus saith the Lord; Enquire now among the nations, who has heard such very horrible things as the virgin of Israel has done?

14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃

Will fertilising streams fail [to flow] from a rock, or snow [fail] from Libanus? will water violently impelled by the wind turn aside?

15 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃

For my people have forgotten me, they have offered incense in vain, and they fail in their ways, [leaving] the ancient tracks, to enter upon impassable paths;

16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

to make their land a desolation, and a perpetual hissing; all that go through it shall be amazed, and shall shake their heads.

17 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃

I will scatter them before their enemies like an east wind; I will shew them the day of their destruction.

18 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃

Then they said, Come, and let us devise a device against Jeremias; for the law shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us smite him with the tongue, and we will hear all his words.

19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃

Hear me, O Lord, and hear the voice of my pleading.

20 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃

Forasmuch as evil is rewarded for good; for they have spoken words against my soul, and they have hidden the punishment they [meant] for me; remember that I stood before thy face, to speak good for them, to turn away thy wrath from them.

21 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

Therefore do thou deliver their sons to famine, and gather them to the power of the sword: let their women be childless and widows; and let their men be cut off by death, and their young men fall by the sword in war.

22 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃

Let there be a cry in their houses: thou shalt bring upon them robbers suddenly: for they have formed a plan to take me, and have hidden snares for me.

23 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃

And thou, Lord, knowest all their deadly counsel against me: account not their iniquities guiltless, and blot not out their sins from before thee: let their weakness come before thee; deal with them in the time of thy wrath.