ירמיה 17

1 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃

犹大的罪是用铁笔、用金钢钻记录的，铭刻在他们的心版上和坛角上。

2 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות׃

他们的儿女记念他们高冈上、青翠树旁的坛和木偶。

3 הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃

我田野的山哪，我必因你在四境之内所犯的罪，把你的货物、财宝，并邱坛当掠物交给仇敌；

4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃

并且你因自己的罪必失去我所赐给你的产业。我也必使你在你所不认识的地上服事你的仇敌；因为你使我怒中起火，直烧到永远。

5 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃

耶和华如此说： 倚靠人血肉的膀臂， 心中离弃耶和华的， 那人有祸了！

6 והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃

因他必像沙漠的杜松， 不见福乐来到， 却要住旷野干旱之处， 无人居住的硷地。

7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃

倚靠耶和华、以耶和华为可靠的， 那人有福了！

8 והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃

他必像树栽于水旁， 在河边扎根， 炎热来到，并不惧怕， 叶子仍必青翠， 在干旱之年毫无挂虑， 而且结果不止。

9 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃

人心比万物都诡诈， 坏到极处， 谁能识透呢？

10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃

我—耶和华是鉴察人心、试验人肺腑的， 要照各人所行的和他做事的结果报应他。

11 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃

那不按正道得财的， 好像鹧鸪抱不是自己下的蛋； 到了中年，那财都必离开他， 他终久成为愚顽人。

12 כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃

我们的圣所是荣耀的宝座， 从太初安置在高处。

13 מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃

耶和华—以色列的盼望啊， 凡离弃你的必致蒙羞。 耶和华说：离开我的， 他们的名字必写在土里， 因为他们离弃我这活水的泉源。

14 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃

耶和华啊，求你医治我，我便痊愈， 拯救我，我便得救； 因你是我所赞美的。

15 הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃

他们对我说：耶和华的话在哪里呢？ 叫这话应验吧！

16 ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃

至于我，那跟从你作牧人的职分， 我并没有急忙离弃， 也没有想那灾殃的日子； 这是你知道的。 我口中所出的言语都在你面前。

17 אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה׃

不要使我因你惊恐； 当灾祸的日子，你是我的避难所。

18 יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃

愿那些逼迫我的蒙羞， 却不要使我蒙羞； 使他们惊惶， 却不要使我惊惶； 使灾祸的日子临到他们， 以加倍的毁坏毁坏他们。

19 כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃

耶和华对我如此说：“你去站在平民的门口，就是犹大君王出入的门，又站在耶路撒冷的各门口，

20 ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃

对他们说：‘你们这犹大君王和犹大众人，并耶路撒冷的一切居民，凡从这些门进入的都当听耶和华的话。

21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃

耶和华如此说：你们要谨慎，不要在安息日担什么担子进入耶路撒冷的各门；

22 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם׃

也不要在安息日从家中担出担子去。无论何工都不可做，只要以安息日为圣日，正如我所吩咐你们列祖的。’

23 ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃

他们却不听从，不侧耳而听，竟硬着颈项不听，不受教训。”

24 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃

耶和华说：“你们若留意听从我，在安息日不担什么担子进入这城的各门，只以安息日为圣日，在那日无论何工都不做；

25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם׃

那时就有坐大卫宝座的君王和首领，他们与犹大人，并耶路撒冷的居民，或坐车，或骑马，进入这城的各门，而且这城必存到永远。

26 ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃

也必有人从犹大城邑和耶路撒冷四围的各处，从便雅悯地、高原、山地，并南地而来，都带燔祭、平安祭、素祭，和乳香，并感谢祭，到耶和华的殿去。

27 ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃

你们若不听从我，不以安息日为圣日，仍在安息日担担子，进入耶路撒冷的各门，我必在各门中点火；这火也必烧毁耶路撒冷的宫殿，不能熄灭。”