ירמיה 16

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Et la parole de Yahvé me fut adressée, en disant:

2 לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃

« Tu ne prendras pas de femme, et tu n'auras ni fils ni filles, dans ce lieu. »

3 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃

Car l'Éternel dit, au sujet des fils et des filles qui naîtront dans ce lieu, au sujet de leurs mères qui les auront enfantés, et au sujet de leurs pères qui les auront engendrés dans ce pays:

4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃

« Ils mourront d'une mort douloureuse. On ne les pleurera pas, on ne les enterrera pas. Ils seront comme du fumier à la surface de la terre. Ils seront consumés par l'épée et par la famine. Leurs cadavres serviront de nourriture aux oiseaux du ciel et aux animaux de la terre. »

5 כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃

Car Yahvé dit: « N'entre pas dans la maison de deuil. N'allez pas vous lamenter. Ne les pleurez pas, car j'ai retiré à ce peuple ma paix, dit l'Éternel, ma bonté et ma miséricorde.

6 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃

Les grands et les petits mourront dans ce pays. On ne les enterrera pas. On ne se lamentera pas sur eux, on ne se coupera pas, on ne se rendra pas chauve pour eux.

7 ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃

On ne rompra pas le pain pour eux dans le deuil, pour les consoler de leur mort. On ne leur donnera pas la coupe de consolation à boire pour leur père ou pour leur mère.

8 ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃

« Tu n'entreras pas dans la maison du festin pour t'asseoir avec eux, pour manger et pour boire. »

9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃

Car l'Éternel des armées, le Dieu d'Israël, dit: « Voici, je vais faire cesser de ce lieu, sous vos yeux et de votre temps, la voix de la joie et la voix de l'allégresse, la voix du fiancé et la voix de la fiancée.

10 והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃

Lorsque tu diras toutes ces choses à ce peuple et qu'il te demandera: « Pourquoi Yahvé a-t-il prononcé contre nous tout ce malheur? », « Quelle est notre faute? », « Quel est le péché que nous avons commis contre Yahvé notre Dieu? »

11 ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו׃

Tu leur diras: « Parce que vos pères m'ont abandonné, dit Yahvé, et qu'ils sont allés après d'autres dieux, qu'ils les ont servis, qu'ils se sont prosternés devant eux, qu'ils m'ont abandonné et qu'ils n'ont pas observé ma loi.

12 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃

Vous avez fait le mal plus que vos pères, car voici, vous marchez chacun selon l'obstination de son mauvais cœur, de sorte que vous ne m'écoutez pas.

13 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃

C'est pourquoi je vous chasserai de ce pays pour vous rendre dans le pays que vous n'avez pas connu, ni vous ni vos pères. Là, vous servirez d'autres dieux jour et nuit, car je ne vous ferai pas de cadeaux.

14 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃

C'est pourquoi voici, les jours viennent, dit l'Éternel, où l'on ne dira plus: « L'Éternel est vivant, lui qui a fait monter les enfants d'Israël du pays d'Égypte »,

15 כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם׃

mais: « L'Éternel est vivant, lui qui a fait monter les enfants d'Israël du pays du nord et de tous les pays où il les avait chassés ». Je les ramènerai dans le pays que j'ai donné à leurs pères.

16 הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים׃

« Voici, j'enverrai de nombreux pêcheurs, dit Yahvé, et ils les pêcheront. Ensuite, j'enverrai beaucoup de chasseurs, et ils les chasseront de toutes les montagnes, de toutes les collines, et des fentes des rochers.

17 כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃

Car mes yeux sont sur toutes leurs voies. Ils ne sont pas cachés de ma face. Leur iniquité n'est pas cachée à mes yeux.

18 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃

D'abord je rétribuerai leur iniquité et leur péché au double, parce qu'ils ont souillé mon pays avec les cadavres de leurs choses détestables, et qu'ils ont rempli mon héritage de leurs abominations. »

19 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃

Yahvé, ma force, ma forteresse, et mon refuge au jour de l'affliction, les nations viendront à toi des extrémités de la terre, et dira, « Nos pères n'ont hérité que de mensonges, la vanité et les choses dans lesquelles il n'y a aucun profit.

20 היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃

L'homme doit-il se faire des dieux qui ne sont pas encore des dieux? »

21 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃

« C'est pourquoi voici, je vais leur faire connaître, cette fois, je leur ferai connaître ma main et ma puissance. Alors ils sauront que mon nom est Yahvé ».