יַעֲקֹב 1
| יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ | 1 |
Jacobus, Dei et Domini nostri Jesu Christi servus, duodecim tribubus, quæ sunt in dispersione, salutem.
| אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ | 2 |
Omne gaudium existimate fratres mei, cum in tentationes varias incideritis:
| בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ | 3 |
scientes quod probatio fidei vestræ patientiam operatur.
| והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ | 4 |
Patientia autem opus perfectum habet: ut sitis perfecti et integri in nullo deficientes.
| ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ | 5 |
Si quis autem vestrum indiget sapientia, postulet a Deo, qui dat omnibus affluenter, et non improperat: et dabitur ei.
| רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ | 6 |
Postulet autem in fide nihil hæsitans: qui enim hæsitat, similis est fluctui maris, qui a vento movetur et circumfertur:
| והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ | 7 |
non ergo æstimet homo ille quod accipiat aliquid a Domino.
| איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ | 8 |
Vir duplex animo inconstans est in omnibus viis suis.
| אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ | 9 |
Glorietur autem frater humilis in exaltatione sua:
| והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ | 10 |
dives autem in humilitate sua, quoniam sicut flos fœni transibit;
| כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ | 11 |
exortus est enim sol cum ardore, et arefecit fœnum, et flos ejus decidit, et decor vultus ejus deperiit: ita et dives in itineribus suis marcescet.
| אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ | 12 |
Beatus vir qui suffert tentationem: quoniam cum probatus fuerit, accipiet coronam vitæ, quam repromisit Deus diligentibus se.
| אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ | 13 |
Nemo cum tentatur, dicat quoniam a Deo tentatur: Deus enim intentator malorum est: ipse autem neminem tentat.
| כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ | 14 |
Unusquisque vero tentatur a concupiscentia sua abstractus, et illectus.
| ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ | 15 |
Deinde concupiscentia cum conceperit, parit peccatum: peccatum vero cum consummatum fuerit, generat mortem.
| אל תתעו אחי אהובי׃ | 16 |
Nolite itaque errare, fratres mei dilectissimi.
| כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ | 17 |
Omne datum optimum, et omne donum perfectum desursum est, descendens a Patre luminum, apud quem non est transmutatio, nec vicissitudinis obumbratio.
| הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ | 18 |
Voluntarie enim genuit nos verbo veritatis, ut simus initium aliquod creaturæ ejus.
| על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ | 19 |
Scitis, fratres mei dilectissimi. Sit autem omnis homo velox ad audiendum: tardus autem ad loquendum, et tardus ad iram.
| כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ | 20 |
Ira enim viri justitiam Dei non operatur.
| לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ | 21 |
Propter quod abjicientes omnem immunditiam, et abundantiam malitiæ, in mansuetudine suscipite insitum verbum, quod potest salvare animas vestras.
| והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ | 22 |
Estote autem factores verbi, et non auditores tantum: fallentes vosmetipsos.
| כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ | 23 |
Quia si quis auditor est verbi, et non factor, hic comparabitur viro consideranti vultum nativitatis suæ in speculo:
| כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ | 24 |
consideravit enim se, et abiit, et statim oblitus est qualis fuerit.
| אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ | 25 |
Qui autem perspexerit in legem perfectam libertatis, et permanserit in ea, non auditor obliviosus factus, sed factor operis: hic beatus in facto suo erit.
| איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ | 26 |
Si quis autem putat se religiosum esse, non refrenans linguam suam, sed seducens cor suum, hujus vana est religio.
| זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ | 27 |
Religio munda et immaculata apud Deum et Patrem, hæc est: visitare pupillos et viduas in tribulatione eorum, et immaculatum se custodire ab hoc sæculo.
