יַעֲקֹב 1
| יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ | 1 |
Jakobus, Knecht [O. Sklave] Gottes und des Herrn Jesu Christi, den zwölf Stämmen, die in der Zerstreuung sind, seinen Gruß!
| אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ | 2 |
Achtet es für lauter Freude, meine Brüder, wenn ihr in mancherlei Versuchungen fallet,
| בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ | 3 |
da ihr wisset, daß die Bewährung [O. Erprobung] eures Glaubens Ausharren bewirkt.
| והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ | 4 |
Das Ausharren aber habe ein vollkommenes Werk, auf daß ihr vollkommen und vollendet seid und in nichts Mangel habt.
| ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ | 5 |
Wenn aber jemand von euch Weisheit mangelt, so bitte er von Gott, der allen willig gibt und nichts [W. nicht] vorwirft, und sie [O. es] wird ihm gegeben werden.
| רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ | 6 |
Er bitte aber im Glauben, ohne irgend zu zweifeln; denn der Zweifelnde ist gleich einer Meereswoge, die vom Winde bewegt und hin und her getrieben wird.
| והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ | 7 |
Denn jener Mensch denke nicht, daß er etwas von dem Herrn empfangen werde;
| איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ | 8 |
er ist ein wankelmütiger [O. doppelherziger] Mann, unstet in allen seinen Wegen.
| אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ | 9 |
Der niedrige Bruder aber rühme sich seiner Erhöhung [O. Hoheit Niedrigkeit, ]
| והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ | 10 |
der reiche aber seiner Erniedrigung; [O. Hoheit Niedrigkeit, ] denn wie des Grases Blume wird er vergehen.
| כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ | 11 |
Denn die Sonne ist aufgegangen mit ihrer [Eig. der] Glut und hat das Gras gedörrt, und seine Blume ist abgefallen, und die Zierde seines Ansehens ist verdorben; [O. vernichtet] also wird auch der Reiche in seinen Wegen verwelken.
| אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ | 12 |
Glückselig der Mann, der die Versuchung erduldet! denn nachdem er bewährt ist, wird er die Krone des Lebens empfangen, welche er denen verheißen hat, die ihn lieben.
| אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ | 13 |
Niemand sage, wenn er versucht wird: Ich werde von Gott versucht; denn Gott kann nicht versucht werden vom Bösen, und selbst versucht er niemand.
| כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ | 14 |
Ein jeder aber wird versucht, wenn er von seiner eigenen Lust fortgezogen und gelockt wird.
| ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ | 15 |
Danach, wenn die Lust empfangen hat, gebiert sie die Sünde; die Sünde aber, wenn sie vollendet ist, gebiert den Tod.
| אל תתעו אחי אהובי׃ | 16 |
Irret euch nicht, [O. Laßt euch nicht irreführen] meine geliebten Brüder!
| כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ | 17 |
Jede gute Gabe und jedes vollkommene Geschenk kommt von oben herab, von dem Vater der Lichter, bei welchem keine Veränderung ist, noch ein Schatten von Wechsel.
| הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ | 18 |
Nach seinem eigenen Willen hat er uns durch das Wort der Wahrheit gezeugt, auf daß wir eine gewisse Erstlingsfrucht seiner Geschöpfe seien.
| על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ | 19 |
Daher, meine geliebten Brüder, sei jeder Mensch [O. nach and. Les.: Ihr wisset, [od. Wisset ihr] meine geliebten Brüder, jeder Mensch sei] schnell zum Hören, langsam zum Reden, langsam zum Zorn.
| כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ | 20 |
Denn eines Mannes Zorn wirkt nicht die Gerechtigkeit Gottes.
| לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ | 21 |
Deshalb leget ab alle Unsauberkeit und alles Übermaß von Schlechtigkeit, und empfanget mit Sanftmut das eingepflanzte Wort, das eure Seelen zu erretten vermag.
| והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ | 22 |
Seid aber Täter des Wortes und nicht allein Hörer, die sich selbst betrügen.
| כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ | 23 |
Denn wenn jemand ein Hörer des Wortes ist und nicht ein Täter, der ist einem Manne gleich, welcher sein natürliches Angesicht in einem Spiegel betrachtet.
| כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ | 24 |
Denn er hat sich selbst betrachtet und ist weggegangen, und er hat alsbald vergessen, wie er beschaffen war.
| אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ | 25 |
Wer aber in das vollkommene Gesetz, das der Freiheit, nahe hineingeschaut hat [O. hineinschaut] und darin bleibt, indem er nicht ein vergeßlicher Hörer, sondern ein Täter des Werkes ist, dieser wird glückselig sein in seinem Tun.
| איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ | 26 |
Wenn jemand sich dünkt, [O. scheint] er diene Gott, [O. er sei religiös] und zügelt nicht seine Zunge, sondern betrügt sein Herz, dessen Gottesdienst [O. Religion] ist eitel.
| זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ | 27 |
Ein reiner und unbefleckter Gottesdienst [O. Religion] vor Gott und dem Vater ist dieser: Waisen und Witwen in ihrer Drangsal besuchen, sich selbst von der Welt unbefleckt erhalten.
