יַעֲקֹב 4

1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃

5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃

6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃

8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃

9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃

11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃

13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃

16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃

17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃