יַעֲקֹב 3
| אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ | 1 |
Let there not be many teachers among you, my brethren; but know ye, that we are obnoxious to, a severer judgment.
| כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ | 2 |
For we all offend in many things. Whoever offendeth not in discourse, is a perfect man, who can also keep his whole body in subjection.
| הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ | 3 |
Behold, we put bridles into the mouth of horses, that they may obey us; and we turn about their whole body.
| והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ | 4 |
Huge ships also, when strong winds drive them, are turned about by a small timber, to what place the pleasure of the pilot looketh.
| ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ | 5 |
So likewise the tongue is a small member, and it exalteth itself. Also a little fire inflameth large forests.
| כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ (Geenna g1067) | 6 |
Now the tongue is a fire, and the world of sin is like a forest. And this tongue, which is one among our members, marreth our whole body; and it inflameth the series of our generations that roll on like a wheel; and it is itself on fire. (Geenna g1067)
| כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ | 7 |
For all natures of beasts and birds and reptiles, of the sea or land, are subjugated by the nature of man.
| אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ | 8 |
But the tongue hath no one been able to tame: it is an evil thing, not coercible, and full of deadly poison.
| בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ | 9 |
For with it, we bless the Lord and Father; and with it we curse men, who were made in the image of God:
| מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ | 10 |
and from the same mouth, proceed curses and blessings. My brethren, these things ought not to be so.
| היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ | 11 |
Can there flow from the same fountain, sweet waters and bitter?
| אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ | 12 |
Or can the fig-tree, my brethren, bear olives? or the vine, figs? So also salt waters cannot be made sweet.
| מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ | 13 |
Who is wise and instructed among you? Let him show his works in praiseworthy actions, with modest wisdom.
| ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ | 14 |
But if bitter envy be in you, or contention in your hearts, exalt not yourselves against the truth, and lie not.
| אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ | 15 |
For this wisdom cometh not down from above; but is earthly, and from the devices of the soul, and from demons.
| כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ | 16 |
For where envy and contention are, there also is confusion, and every thing wrong.
| אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ | 17 |
But the wisdom which is from above, is pure, and full of peace, and mild, and submissive, and full of compassion and of good fruits, and without partiality, and without respect of persons.
| ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ | 18 |
And the fruits of righteousness are sown in stillness, by them who make peace.
