יַעֲקֹב 3
| אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ | 1 |
MY brethren, be not many teachers, knowing that we shall receive a severer judgment.
| כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ | 2 |
For in many things we all offend. If any man offend not in word, he is a perfect man, and capable of reining in the whole body.
| הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ | 3 |
Behold, we put bits into the horses’ mouths, that they may obey us, and we turn about their whole body.
| והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ | 4 |
Behold also the ships, though so great, and driven by tempestuous winds, are turned about by the smallest rudder, whithersoever the inclination of the pilot pleaseth.
| ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ | 5 |
So also the tongue is a little member, and proudly vaunts. Behold how great a pile of wood, a little fire kindleth!
| כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ (Geenna g1067) | 6 |
And the tongue is a fire, a world of iniquity: in such manner is the tongue placed among our members, that it defileth all the body, and setteth on fire the circle of nature; and is set on fire of hell. (Geenna g1067)
| כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ | 7 |
For every species of wild beasts, and also of birds, of reptiles, and even of fishes, is tamed, and hath also been tamed by human ingenuity:
| אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ | 8 |
but the tongue can no man tame; it is an unruly evil, full of deadly poison.
| בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ | 9 |
With it we bless God even the Farther; and with the same we curse men, though after the likeness of God.
| מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ | 10 |
Out of the same mouth goeth forth blessing and cursing. These things, my brethren, ought not to be thus.
| היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ | 11 |
Doth a fountain from the same aperture spout forth sweet water and bitter?
| אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ | 12 |
Can a fig-tree, my brethren, produce olives; or a vine figs? so also can no fountain send forth salt water and sweet.
| מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ | 13 |
Who is a wise man and intelligent among you, let him shew in a becoming conduct his works with the meekness of wisdom.
| ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ | 14 |
But if ye have bitter envy and contention in your heart, boast not, and lie not against the truth.
| אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ | 15 |
This is not the wisdom which cometh from above, but is earthly, sensual, diabolical.
| כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ | 16 |
For where envy and contention dwell, there is tumult and every vile deed.
| אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ | 17 |
But the wisdom from above is first pure, then peaceable, meek, easily persuadable, full of mercy and good fruits, impartial, and void of dissimulation.
| ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ | 18 |
But the fruit of righteousness in peace is sown for those who are peacemakers.
