ישעה 1
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ | 1 |
Detta är Esaia syn, Amos sons, den han såg om Judo och Jerusalem, uti Ussia, Jothams, Ahas och Jehiskia, Juda Konungars, tid.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ | 2 |
Hörer, I himlar, och du jord, fattat med öronen; ty Herren talar: Jag hafver uppfödt barn, och upphöjt, och de äro mig affällige vordne.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ | 3 |
En oxe känner sin herra, och en åsne sins herras krubbo; men Israel känner det intet, och mitt folk förstår det intet.
| הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ | 4 |
Ack! ve det syndiga folket; det folket af stor misshandel, den arga säden, de skadeliga barnen, som öfvergifva Herran, försmäda, den Heliga i Israel, och vända tillbaka.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ | 5 |
Hvad skall man mer slå eder, medan I afviken ju desto mer? Hela hufvudet är krankt, hela hjertat är försmäktadt.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ | 6 |
Ifrå fotbjellet allt upp till hufvudet är der intet helt uppå; utan sår, svullnad och etterböld, de der intet plåstrade, eller förbundne, eller med olja mökte äro.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ | 7 |
Edart land är öde; edra städer äro uppbrände med eld; främmande förtära eder åker för edor ögon, och han är öde, såsom det de främmande förhärjat hafva.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ | 8 |
Men hvad ännu qvart är af dottrene Zion, det är lika som en hydda uti enom vingård, och såsom en vaktebod uti stubbåkren; såsom en förhärjad stad.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ | 9 |
Om Herren Zebaoth icke läte oss något litet igenblifva, så vore vi lika som Sodom, och lika som Gomorra.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ | 10 |
Hörer Herrans ord, I Sodomitiske Förstar; fatta med öronen vår Guds lag, du Gomorriska folk.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ | 11 |
Hvad skall jag med edart myckna offer? säger Herren; jag är mätt af vädrars bränneoffer, och af de göddas talg, och hafver ingen lust till oxars, lambars och bockars blod.
| כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ | 12 |
Då I kommen in till att te eder för mig; ho äskar sådant af edra händer, att I skullen träda in uppå mina gårdar?
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ | 13 |
Hafver icke mer spisoffer fram fåfängt; rökverk är mig styggeligit; nymånader och Sabbather, då I sammankommen, må jag icke lida; ty I bedrifven afguderi och våld i dem.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ | 14 |
Min själ hatar edra nymånadar och årstider; jag är ledse dervid, jag orkar icke lida dem.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ | 15 |
Och om I än uträcken edra händer, så bortgömmer jag dock min ögon ifrån eder; och om I än mycket bedjen, så hörer jag eder dock intet; ty edra händer äro fulla med blod.
| רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ | 16 |
Tvår eder, görer eder rena, lägger bort edart onda väsende ifrå min ögon; vänder igen af det onda;
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ | 17 |
Lärer göra det godt är, farer efter det som rätt är, hjelper dem förtryckta, skaffer dem faderlösa rätt, och hjelper enkones sak.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ | 18 |
Så kommer då sedan, och låter oss gå med hvarannan till rätta, säger Herren: Om edra synder än voro blodröda, så skola de dock varda snöhvita; och om de än voro såsom rosenfärga, så skola de dock varda såsom en ull.
| אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ | 19 |
Viljen I höra mig, så skolen I nyttja landsens goda.
| ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ | 20 |
Viljen I ock icke, utan ären ohörsamme, så skolen I af svärd förtärde varda; ty Herrans mun säger det.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ | 21 |
Huru kommer det till, att den fromme staden är vorden en sköka? Han var full med rätthet, rättvisan bodde derinne; men nu mördare.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ | 22 |
Ditt silfver är vordet slagg, och ditt vin förmängdt med vatten.
| שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ | 23 |
Dine Förstar äro affällige, och tjufvars stallbröder; de taga alle gerna gåfvor, och fara efter skänker; dem faderlösa skaffa de icke rätt, och enkones sak kommer intet inför dem.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ | 24 |
Derföre säger Herren, Herren Zebaoth, den mäktige i Israel: Ack ve! Jag måste trösta mig igenom mina fiendar, och hämna mig igenom mina ovänner;
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ | 25 |
Och måste vända mina hand emot dig, och utrensa ditt slagg som aldrarenast, och borttaga allt ditt tenn;
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ | 26 |
Och gifva dig åter domare igen, såsom de voro tillförene, och rådherrar, såsom i begynnelsen; då skall du heta rättvisones stad, och en from stad.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ | 27 |
Zion måste igenom rätt förlossad varda, och hans fångar igenom rättfärdighet;
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ | 28 |
Att de öfverträdare och syndare skola tillsamman sönderkrossade varda, och de, som öfvergifva Herran, förgås.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ | 29 |
Ty de måste komma på skam öfver de ekar, der I lust till hafven, och blygas öfver de lustgårdar, som I utväljen;
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ | 30 |
När I varden såsom en ek med torr löf, och såsom en lustgård utan vatten;
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ | 31 |
När beskärmet varder såsom blår, och dess verk såsom en gnista; och både tillhopa brinnen, så att ingen utsläcker det.
