ישעה 1
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ | 1 |
VISIÓN de Isaías hijo de Amoz, la cual vió sobre Judá y Jerusalem, en días de Uzzías, Jotham, Achâz y Ezechîas, reyes de Judá.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ | 2 |
Oid, cielos, y escucha tú, tierra; porque habla Jehová: Crié hijos, y engrandecílos, y ellos se rebelaron contra mí.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ | 3 |
El buey conoce á su dueño, y el asno el pesebre de su señor: Israel no conoce, mi pueblo no tiene entendimiento.
| הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ | 4 |
¡Oh gente pecadora, pueblo cargado de maldad, generación de malignos, hijos depravados! Dejaron á Jehová, provocaron á ira al Santo de Israel, tornáronse atrás.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ | 5 |
¿Para qué habéis de ser castigados aún? todavía os rebelaréis. Toda cabeza está enferma, y todo corazón doliente.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ | 6 |
Desde la planta del pie hasta la cabeza no hay en él cosa ilesa, [sino] herida, hinchazón y podrida llaga: no están curadas, ni vendadas, ni suavizadas con aceite.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ | 7 |
Vuestra tierra está destruída, vuestras ciudades puestas á fuego, vuestra tierra delante de vosotros comida de extranjeros, y asolada como asolamiento de extraños.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ | 8 |
Y queda la hija de Sión como choza en viña, y como cabaña en melonar, como ciudad asolada.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ | 9 |
Si Jehová de los ejércitos no hubiera hecho que nos quedasen muy cortos residuos, como Sodoma fuéramos, y semejantes á Gomorra.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ | 10 |
Príncipes de Sodoma, oid la palabra de Jehová; escuchad la ley de nuestro Dios, pueblo de Gomorra.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ | 11 |
¿Para qué á mí, dice Jehová, la multitud de vuestros sacrificios? Harto estoy de holocaustos de carneros, y de sebo de animales gruesos: no quiero sangre de bueyes, ni de ovejas, ni de machos cabríos.
| כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ | 12 |
¿Quién demandó esto de vuestras manos, cuando vinieseis á presentaros delante de mí, para hollar mis atrios?
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ | 13 |
No me traigáis más vano presente: el perfume me es abominación: luna nueva y sábado, el convocar asambleas, no las puedo sufrir: son iniquidad vuestras solemnidades.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ | 14 |
Vuestras lunas nuevas y vuestras solemnidades tiene aborrecidas mi alma: me son gravosas; cansado estoy de llevarlas.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ | 15 |
Cuando extendiereis vuestras manos, yo esconderé de vosotros mis ojos: asimismo cuando multiplicareis la oración, yo no oiré: llenas están de sangre vuestras manos.
| רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ | 16 |
Lavad, limpiaos; quitad la iniquidad de vuestras obras de ante mis ojos; dejad de hacer lo malo:
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ | 17 |
Aprended á hacer bien; buscad juicio, restituid al agraviado, oid en derecho al huérfano, amparad á la viuda.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ | 18 |
Venid luego, dirá Jehová, y estemos á cuenta: si vuestros pecados fueren como la grana, como la nieve serán emblanquecidos: si fueren rojos como el carmesí, vendrán á ser como [blanca] lana.
| אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ | 19 |
Si quisiereis y oyereis, comeréis el bien de la tierra:
| ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ | 20 |
Si no quisiereis y fuereis rebeldes, seréis consumidos á espada: porque la boca de Jehová lo ha dicho.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ | 21 |
¿Cómo te has tornado ramera, oh ciudad fiel? Llena estuvo de juicio, en ella habitó equidad; mas ahora, homicidas.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ | 22 |
Tu plata se ha tornado escorias, tu vino mezclado [está] con agua.
| שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ | 23 |
Tus príncipes, prevaricadores y compañeros de ladrones: todos aman las dádivas, y van tras las recompensas: no oyen en juicio al huérfano, ni llega á ellos la causa de la viuda.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ | 24 |
Por tanto, dice el Señor Jehová de los ejércitos, el Fuerte de Israel: Ea, tomaré satisfacción de mis enemigos, vengaréme de mis adversarios:
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ | 25 |
Y volveré mi mano sobre ti, y limpiaré hasta lo más puro tus escorias, y quitaré todo tu estaño:
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ | 26 |
Y restituiré tus jueces como al principio, y tus consejeros como de primero: entonces te llamarán Ciudad de justicia, Ciudad fiel.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ | 27 |
Sión con juicio será rescatada, y los convertidos de ella con justicia.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ | 28 |
Mas los rebeldes y pecadores á una serán quebrantados, y los que dejan á Jehová serán consumidos.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ | 29 |
Entonces os avergonzarán los olmos que amasteis, y os afrentarán los bosques que escogisteis.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ | 30 |
Porque seréis como el olmo que se le cae la hoja, y como huerto que le faltan las aguas.
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ | 31 |
Y el fuerte será como estopa, y lo que hizo como centella; y ambos serán encendidos juntamente, y no habrá quien apague.
