ישעה 8
| ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ | 1 |
Och Herren sade till mig: Tag dig ett stort bref, och skrif deruti med en menniskos styl: Röfva snart; hasta till byte.
| ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃ | 2 |
Och jag tog till mig tu trogen vittne, Presten Uria, och Zacharia, Jeberechia son;
| ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ | 3 |
Och gick till ena Prophetisso; hon vardt hafvandes, och födde en son; och Herren sade till mig: Kalla honom: Röfva snart; hasta till byte.
| כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ | 4 |
Ty förr än pilten skall kunna säga: Käre fader, kära moder; skall Damascos magt och Samarie byte borttaget varda, genom Konungen af Assyrien.
| ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ | 5 |
Och Herren talade ytterligare med mig, och sade:
| יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃ | 6 |
Efter detta folket föraktar det vattnet i Siloa, hvilket så stilla löper, och tröster uppå Rezin och Remalia son;
| ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃ | 7 |
Si, så skall Herren låta komma öfver dem starkt och mycket strömvatten; nämliga Konungen af Assyrien, och all hans härlighet, att de skola fara öfver alla deras bäcker, och gå öfver alla deras stränder;
| וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃ | 8 |
Och skola infalla uti Juda, och flöda, och gå öfver, tilldess att de räcka upp till halsen; och skola utsträcka sina vingar, så att de uppfylla ditt land, o ImmanuEl, så vidt som det är.
| רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ | 9 |
Varer vrede, I folk, och gifver likväl flyktena; hörer, I alle som ären i fjerran land, ruster eder, och gifver dock flyktena; ruster eder, och gifver dock flyktena.
| עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ | 10 |
Besluter ett råd, och der varde intet af, talens vid, och det bestå intet; ty här är ImmanuEl.
| כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃ | 11 |
Ty så säger Herren till mig, lika som han fattade mig vid handena, och underviste mig, att jag icke skulle vandra på detta folks väg, och säger:
| לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃ | 12 |
I skolen icke säga: Förbund. Detta folk talar om intet annat, utan om förbund. Frukter eder icke såsom de göra, och grufver eder icke;
| את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ | 13 |
Utan helger Herran Zebaoth; honom låter vara edor fruktan och förskräckelse;
| והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ | 14 |
Så skall han varda en helgelse; men en stötesten och en förargelseklippa dem tvem Israels husom, Jerusalems inbyggarom till snaro och fall;
| וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ | 15 |
Så att månge af dem skola derpå stöta sig, falla och sönderkrossas, besnärjas och fångne varda.
| צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ | 16 |
Bind samman vittnesbördet; försegla lagen intill mina lärjungar.
| וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃ | 17 |
Ty jag hoppas uppå Herran, den sitt anlete för Jacobs hus bortgömt hafver; men jag vänter efter honom.
| הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ | 18 |
Si, här är jag, och barnen som Herren mig gifvit hafver, till ett tecken och under i Israel, af Herranom Zebaoth, den der bor på bergena Zion.
| וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ | 19 |
Men då de säga till eder: I måsten fråga af spåmän och tecknatydare, de der mycket tala och disputera, så skolen I säga: Skall icke ett folk fråga sin Gud? Skall man fråga de döda om de lefvande?
| לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃ | 20 |
Ja, efter lag och vittnesbörd; om de det icke säga, så skola de icke få morgonrodnan;
| ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ | 21 |
Utan skola gå, omkring i landena slagne och hungroge; men när de hunger lida, så skola de vrede varda, och banna sinom Konung och sinom Gud, och se upp.
| ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃ | 22 |
De skola ock se neder på Jordena, och intet finna annat än bedröfvelse och mörker; ty de äro förmörkrade i ångest, och gå ville i mörkret.
