< ישעה 64 >
לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃ | 1 |
If you would open the heaven, trembling will take hold upon the mountains from you, and they shall melt,
כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃ | 2 |
as wax melts before the fire; and fire shall burn up the enemies, and your name shall be manifest amongst the adversaries: at your presence the nations shall be troubled,
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃ | 3 |
whenever you shall work gloriously; trembling from you shall take hold upon the mountains.
ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃ | 4 |
From of old we have not heard, neither have our eyes seen a God beside you, and your works which you will perform to them that wait for mercy.
פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃ | 5 |
For [these blessings] shall happen to them that work righteousness, and they shall remember your ways: behold, you were angry and we have sinned; therefore we have erred,
ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃ | 6 |
and we are all become as unclean, and all our righteousness as a filthy rag: and we have fallen as leaves because of our iniquities; thus the wind shall carry us [away].
ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃ | 7 |
And there is none that calls upon your name, or that remembers to take hold on you: for you have turned your face away from us, and have delivered us up because of our sins.
ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃ | 8 |
And now, O Lord, you are our Father, and we are clay, all [of us] the work of your hands.
אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃ | 9 |
Be not very angry with us, and remember not our sins for ever; but now look on [us], for we are all your people.
ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃ | 10 |
The city of your holiness has become desolate, Sion has become as a wilderness, Jerusalem a curse.
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃ | 11 |
The house, our sanctuary, and the glory which our fathers blessed, has been burnt with fire: and all our glorious things have gone to ruin.
העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃ | 12 |
And for all these things you, O Lord, has withholden, yourself, and been silent, and have brought us very low.