< ישעה 64 >
לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃ | 1 |
If thou wouldest open the heaven, trembling will take hold upon the mountains from thee, and they shall melt,
כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃ | 2 |
as wax melts before the fire; and fire shall burn up the enemies, and thy name shall be manifest among the adversaries: at thy presence the nations shall be troubled,
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃ | 3 |
whenever thou shalt work gloriously; trembling from thee shall take hold upon the mountains.
ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃ | 4 |
From of old we have not heard, neither have our eyes seen a God beside thee, and thy works which thou wilt perform to them that wait for mercy.
פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃ | 5 |
For [these blessings] shall happen to them that work righteousness, and they shall remember thy ways: behold, thou wast angry and we have sinned; therefore we have erred,
ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃ | 6 |
and we are all become as unclean, and all our righteousness as a filthy rag: and we have fallen as leaves because of our iniquities; thus the wind shall carry us [away].
ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃ | 7 |
And there is none that calls upon thy name, or that remembers to take hold on thee: for thou hast turned thy face away from us, and hast delivered us up because of our sins.
ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃ | 8 |
And now, O Lord, thou art our Father, and we are clay, all [of us] the work of thine hands.
אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃ | 9 |
Be not very wroth with us, and remember not our sins for ever; but now look on [us], for we are all thy people.
ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃ | 10 |
The city of thy holiness has become desolate, Sion has become as a wilderness, Jerusalem a curse.
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃ | 11 |
The house, our sanctuary, and the glory which our fathers blessed, has been burnt with fire: and all our glorious things have gone to ruin.
העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃ | 12 |
And for all these things thou, O Lord, has withholden, thyself, and been silent, and hast brought us very low.