ישעה 64

1 לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃

Oh that thou would rend the heavens, that thou would come down, that the mountains might quake at thy presence,

2 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃

as when fire kindles the brushwood, and the fire causes the waters to boil, to make thy name known to thine adversaries, that the nations may tremble at thy presence!

3 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃

When thou did fearful things which we did not look for, thou came down; the mountains quaked at thy presence.

4 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃

For from of old men have not heard, nor perceived by the ear, neither has the eye seen, O God, besides thee, what he has prepared for him who waits for him.

5 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃

Thou meet him who rejoices and works righteousness, those who remember thee in thy ways. Behold, thou were angry, and we sinned. Therefore we have erred.

6 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃

For we have all become as unclean, and all our righteous acts are as a polluted garment. And we all fade as a leaf. And our iniquities, like the wind, take us away.

7 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃

And there is none who calls upon thy name, who stirs himself up to take hold of thee. For thou have hid thy face from us, and have consumed us through our iniquities.

8 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃

But now, O Jehovah, thou are our Father. We are the clay, and thou our potter, and we are all the work of thy hand.

9 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃

Be not angry very severely, O Jehovah, nor remember iniquity forever. Behold, look, we beseech thee, we are all thy people.

10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

Thy holy cities have become a wilderness. Zion has become a wilderness, Jerusalem a desolation.

11 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃

Our holy and our beautiful house, where our fathers praised thee, is burned with fire, and all our pleasant places are laid waste.

12 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃

Will thou restrain thyself for these things, O Jehovah? Will thou hold thy peace, and afflict us very severely?